לפני כ- 4 חודשים אמי היקרה נפטרה. רציתי להביא לידיעת כבוד הרב, כי נחלתי אכזבה רבה בכל הקשור לדיני אבלות בזמן השבעה וגם לאחריה. אני מניחה שיש ספרים שונים העוסקים בדיני אבלות אך כשפטירה מתרחשת בפתאומיות ל"ע, אין אפשרות לחפש ובבעיה זו נתקלתי לאחרונה גם בקרב משפחות שכולות לא מעטות. אני חושבת שהרבנות הראשית או גוף תורני כלשהו צריך לדאוג שמשפחת האבל תקבל חוברת ובה ההלכות בבהירות ובקצרה. למרות הרב שהיה בביתנו והספרים הקשורים לעליית הנשמה וכן על אף שאני עצמי בוגרת המוסדות התורניים של בני עקיבא ואפילו אינטליגנטית למדי, לא הצלחתי לגבש תובנה על מה מותר ומה אסור, מה מנהג ומה דין תורה, מה לעשות ומתי. הנושא הזה של אבלות נראה לי זנוח במקצת אם יותר לי להעיר. כשעיינתי בקצש"ע אמנם הבנתי אך התקשיתי מאד להוציא מסקנות. לצערי ימי השבעה חלפו וכן ימי השלושים וכל מה שנותר לי כעת לשאול הוא האם מותר לעלות לקבר עד החודש ה- 11? קראתי באיזשהו מקום שהדבר אסור ומבלי לדעת עליתי לקבר אמא בר"ח אייר. כמו כן הייתי מבקשת לדעת האם זה בסדר שהספדתי את אמא (בלי דברי שבח רבים) בעת הלוויה והאם זה בסדר שלא ספדנו לה ב- 30.

צר לי על שלא מצאת ספרות מתאימה. היא מצויה בבתי כנסת ואצל אנשים פרטיים. אומנם אין חוברות קצרצרות אך נדמה לא שהן לא היו עונות על ציפיותייך. לא הבנתי מדוע התקשית להסיק מסקנות מספר כמו קיצור שו"ע, הרי אין בו דיונים מסובכים אלא רק מסקנות מעשיות. ובכל זאת מי שיוציא חוברת פופולרית יבורך. מותר לעלות לקבר כל אימת שרוצים, אך הדבר לא מומלץ. נוהגים להסתפק בשבעה, בשלושים וביום השנה ואין להוסיף על כך. יש הנמנעים אפילו מתאריכים אלו. אם הספדת פעם אחת אין צורך להספיד פעם נוספת.