מהו האופן שבו מותר לדפוק (לתופף) על השולחן (יד אחת, שתי ידיים, לפי הקצב, לא לפי הקצב)?

מהשולחן ערוך (או"ח שלט, ג) משמע שבכל אופן שמתופפים כראוי אסור. הרמ"א גם נוטה לאסור, אבל מביא סברה ללמד זכות על המקילים, שהיום אין יודעים לתקן כלי שיר (ע"פ סברת התוס'). וערוך השולחן הקשה על סברה זו, שכן גם היום יודעים למתוח מיתר של גיטרה או כינור, והוא ממש תיקון כלי שיר האסור מהתורה. ואפשר ליישב, שאמנם יודעים לתקן, אבל אין רגילים להגיע מתוך תיפוף ומחיאת כף להבאת כלי שיר ותיקונם. אמנם בשולחן ערוך כתב "לספק כלאחר יד מותר", אבל משמע שהכוונה לא כקצב המנגינה. אמנם אפשר ללמד זכות על המקילים, על פי דברי רב האי שהובאו ברא"ש, שהתיר לרקוד בשמחת תורה, כי זו שמחת מצווה. ואם כן כאשר התיפוף לצורך שמחה והתלהבות קדושה, אפשר גם להקל. וכן נהגו חסידים להקל בריקוד. ובצירוף סברת הרמ"א שהיום אין לחוש שיבוא לתקן כלי שיר, מפני שאין רגילים מתוך תיפוף על שולחן להביא כלי נגינה לתקנם. והשינוי הוא רק סניף להיתר. אבל היסוד הוא מצד שיש כאן צורך מצווה של שמחה ושירה ושאין חשש שיבואו לתקן כלי שיר.