רווק מבוגר שהכיר בחורה למטרת נישואין, והיא אמרה לו שהיא בת ארבעים, וכעת אחר שהחליט להתחתן עימה, התחיל להסתפק אולי לא תוכל ללדת ילדים, ואולי חובתו לקיים מצוות פרו ורבו ולכן אסור לו להתחתן עימה. האם עליו לבטל את השידוך או לקיימו?

בגמ' ב"ב קיט, ב, מבואר שמי שלא נישאת לפני גיל ארבעים, שוב לא תלד. ועל פי זה פסק בשו"ת חתם סופר ו, מז, במקרה דומה, שלא יתחתן עימה. ולעומתו בשו"ת האלף לך שלמה ט', כתב שאם כבר התחייב להתחתן עימה, יתחתן, מפני שאין ודאות שלא תלד, ואפשר להתפלל שתלד. ועוד העלה סברה, שאם היא הרהרה בענייני נישואין, לא חל עליה הכלל שלא תלד אחר גיל ארבעים. (ועיין באוצר הפוסקים לאה"ע א, ה, ובהשמטות). ואולי אפשר להציע שילכו לרופא נשים, ואם יאמר שיש סיכוי סביר שתלד, יתחתן עימה. וכיום ניתן להוציא ממנה ביציות בהיותה בת ארבעים, ואח"כ להפרותם ולהחזירם לרחמה, וכך תוכל להמשיך ללדת אפילו עד גיל חמישים.