נהוג במשפחתינו - משפחת לויים - שאם אין כהן לא עולה לוי לתורה ראשון (במקום כהן). האם יש למנהג על מה לסמוך ומהו המקור.

הגמרא במסכת גיטין מביאה מימרא של אביי: "אמר אביי, נקטינן: אין שם כהן - נתפרדה חבילה" (דף נט, ב). ומביא רש"י שני הסברים: "נתפרדה חבילה - נפסק הקשר איבד הלוי את כבודו בשביל חבילתו הנפרדת ואינו קורא כלל, כך אמר מורי הזקן ומורי ר' יצחק בן יהודה וכן סידר רב עמרם. אבל מתלמידי מורי רבי יצחק הלוי שמעתי משמו שאין סדר לדבר להקדים לוי לישראל ומי שירצה יקדים". נחלקו הראשונים בהסברת הדעה הראשונה ברש"י. הרא"ש הבין (אף שלא פסק כדעה זו) שלרש"י אין ללוי לעלות כלל. וכך גם מסבירים בדעת הרמב"ם. אמנם יש שהסבירו שכוונת רש"י היא שלא יעלה אחר ישראל. השולחן ערוך (סימן קלה, ו) כתב את לשונו של הרמב"ם ולכן יש שרצו להסביר שהוא סובר שאין ללוי לעלות כלל. אולם יש שלא חייבו כך והסבירו את שיטתו כמו דברי הרמ"א, שמותר ללוי לעלות אבל אין לו לעלות אחר ישראל. הב"ח וגם כף החיים הכריעו, שבגלל המחלוקת אין ללוי לעלות כשאין כהן ובכך יצא ידי חובת כל השיטות. המגן אברהם, ערוך השולחן והקיצור שולחן ערוך הכריעו שיכול לעלות. הט"ז הוא מעין דעה אמצעית, שאם הישראל גדול מהלוי אין ללוי לעלות, ואם לא, יכול לעלות. וכך הוא מסביר את הרמ"א. וכדברי הט"ז כתב המשנה ברורה.