מבלי להכנס לדעות האוסרים, המתירים והמחייבים לומר הלל ביום העצמאות, הרי בוודאי שיש כאן מחלוקת בין הפוסקים בני זמנינו. האם אני כאחד המבקש הלכה ברורה צריך להכריע כפי שכללי הפסיקה מלמדים אותנו: ספק ברכות להקל, ולא לומר הלל?

א. ספק ברכות להקל אומרים בכל מקרה על ברכות ההלל ולא על ההלל עצמו, ולכן הגר"ע יוסף בשבתו כרב הראשי לישראל פסק לומר הלל בלי ברכה. ובודאי שאין לומר תחנון באותו יום. ב. ספק ברכות להקל אנו אומרים במקום שבו אי אפשר להכריע הלכה ברורה כדעת המחמיר או כדעת המיקל במישור ההלכתי, אולם בנידון דידן הפוסק לברך אין לו ספק בדין כלל. גם כאן עליך להכריע בשאלה הבסיסית - האם אתה מודה ל-ה' על הקמת מדינת ישראל? האם אתה רואה בה התגלות כבוד שמיים ומניעת חילול ה' הנורא של אלפי שנות הגלות? האם היה פה נס והצלה לכלל ישראל במלחמת השחרור כשכל מדינות ערב קמו עלינו לכלותינו, אם כן, אתה יכול לסמוך על הרבנים הגדולים שהורו לברך. ג. יש מי שאומר שעל ברכות השבח לא חל הכלל של ספק ברכות להקל כיוון שבמידה ואדם חש שעליו לשבח, הוא חייב לברך ולהודות, ובמידה שלא, אסור לו לברך. ד. כמובן שכל זה בקצרה ויש מקום להאריך אך מה שהלב חושק הזמן עושק. רבני ישיבת בית-אל.