שאל את הרב

  • הלכה
  • לבוש בתפילה

היחס לתפילה לעומת קריאת שמע

undefined

הרה"ג דוב ליאור

ב תמוז תשס"ד
שאלה
הלכות הלבוש בתפילה מחמירות הרבה יותר מהלכות הלבוש בקריאת שמע. כיצד ניתן להסביר שהיחס למצווה דאורייתא קל יותר מהיחס לתקנת כנסת הגדולה? מלבד זאת קריאת שמע היא קבלת עול מלכות שמים הקודמת לכל. כיצד ניתן להבין את הקולות הלכתיות ביחס אליה?
תשובה
יש לנו כלל בהלכה שאסור לאדם לומר דבר שבקדושה אם הוא לא לבוש בצורה מכובדת וזה נלמד מהפסוק "ולא ייראה בך ערוות דבר". אך חז"ל מחלקים את התפילה ואומרים שבתפילת שמונה עשרה האדם צריך להתפלל "כעומד לפני המלך" - בלבוש מכובד, אף על פי שדברים אחרים שבקדושה (אפילו מדאורייתא) האדם פחות צריך להקפיד על הלבוש. משום שהתפילה לא מחולקת לפי דרגות הציווי (דאורייתא ודרבנן) אלא לפי המעמד, ומעמד תפילת שמונה עשרה הינו המעמד שדורש הכי הרבה כבוד (אף על פי שהוא מדרבנן), והא מעמד "כעומד לפני המלך". לדוגמא: אדם שנמצא בים, אם רוצה לברך, צריך לכסות ראשו ויכול לברך, ואפילו אם רוצה לקרות קריאת שמע (מדאורייתא), שיש בה קבלת עול מלכות שמים, ייחוד השם ואהבתו, יכסה ראשו ויקרא, אך אם הגיע צאת הכוכבים ורוצה להתפלל, חייב להתלבש ולהתפלל בצורה מכובדת (אפילו שזה רק מדרבנן) כ"עומד לפני מלך".
את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il