במשנה במסכת סנהדרין פרק ט’ נאמר כי: "דחפו לתוך המים או לתוך האור ויכול לעלות משם, ומת, פטור, שיסה בו את הכלב, שיסה בו את הנחש - פטור, השיך בו את הנחש (שאחז הנחש בידו והוליכו והגיע שיני הנחש לגוף של חברו) ר"י מחייב וחכמים פוטרים" וממשיכה המשנה לתאר עוד מספר מקרים של אדם שהרג חבירו, כשנתכוון להכותו על מותניו במכה שאינה ממיתה ופגע בליבו והיה באותה מכה כדי להמיתו על ליבו ומת - פטור וכן הלאה עוד מקרים שהורג חבירו פטור בהם. שאלתי היא - הכיצד? איך ייתכן שאדם שפוגע בחברו והורג אותו פטור? במיוחד המקרה של שיסה בו את הכלב ובנחש והשיך בו את הנחש?

מי שפטור מעונש של מיתה בבית דין מפני שלא רצח בידיו אלא גרם למוות בכוונה או ברשלנות יענש בידי שמים. ויש להניח שגם בית הדין ימצא לנכון להטיל עליו עונש אך זה נתון לבית הדין לשקול לפי צורך השעה ולפי הנסיבות של המקרה איזה עונש ראוי לו..