שמעתי באיזה דרשה שרוב הפוסקים אומרים שמי שלא כיוון בספירת העומר לא יצא ידי חובה, עכשיו אם ברכתי לפי שיטתתם של רוב הפוסקים האם אני חוזר עם ברכה ומכוון או שלא,2) וגם אם לא כיוונתי באחד מן הימים לפי מה ששמעתי שלא יצאתי ידי חובה זה אומר שאסור לי לברך? ומה הדין עם ברכתי? והאם זה נכון מה ששמעתי נ.ב. - שמעתי את זה מהנכד של הרב עובדיה שליט"א

שלום לכתחילה יש לכוון לצאת ידי חובה ובדיעבד יצא ידי חובה אף אם לא כיון במפורש לצאת ידי חובה ויכול כמובן להמשיך בימים הבאים לספור עם ברכה. לעצם הדברים הסוגיא רחבה, ובקצרה להלכה מצוות צריכות כוונה ונחלקו הפוסקים האם אף במצווה דרבנן צריך כוונה, ועוד יש אומרים שבמצווה התלויה בדיבור לכו"ע צריך כוונה. ובענין ספירת העומר נחלקו הראשונים האם בזמן הזה הספירה מהתורה או מדרבנן. [ואדרבא יש אפילו האומרים להיפך שהשומע ספירה מהחזן ולא כיון במפורש שלא לצאת ידי חובה שוב אינו יכול לספור בברכה]. עיין בכל זה בשו"ע ס ד; תפט ד ובנושאי כלים בשני המקומות וע"ע שו"ע הרב שם. כל טוב