שאל את הרב

  • משפחה, ציבור וחברה
  • השבת אבידה

אבידות שנמצאו בפנימיה

undefined

הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א

ט"ז טבת תשס"ב
שאלה
כיצד יש לנהוג בחפצים שנמצאו בפנימיה ובעליהם לא נודעו?
תשובה
לכתחילה ראוי שתהיה תלויה מודעה קבועה במקום בולט בפנימיה, שתוכנה הוא, שכל תלמיד ואורח מקבל על עצמו מראש, שאם הוא ישאיר בפנימיה חפץ כלשהו, ולא ידרוש אותו, לאחר ההכרזה עליו, החפץ יהיה מופקר וניתן יהיה להשתמש בו לכל מטרה שתמצא ראויה. בדיעבד, אם לא היתה מודעה כזו, צריך להכריז על החפצים שנמצאו, במקום ציבורי : בית המדרש, חדר האוכל או בפנימיות, ואם החפצים לא נדרשים במשך כמה שבועות, ניתן להשתמש במציאות. אלא, שעל כל מי שמשתמש במציאה לרשום זאת לפניו, ואם יבואו הבעלים, יחזיר להם את החפץ או את תמורתו הכספית. עדיין לא נתקלתי במקרה כזה, ולכן אני חושב שלחפצים הללו יש דין של "אבודה מכל אדם" מפני שאיש לא בא לדרוש אותם גם לא לאחר זמן. אם אתקל במקרה כזה, אולי אתחיל לחוש שמא לא מדובר בדבר שאבוד מכל אדם. הדברים הללו נאמרים מפני שאחרת לא יהיה לדבר סוף. אי אפשר לאגור חפצים על גבי חפצים במשך שנים רבות ולהמתין אולי מישהו יזכר בהם. כך גם הוריתי לעשות במקווה של הישוב, שם מצטברות בכל יום שישי ערמות של בגדים, שאין להם דורש, ואין אפשרות להחזיק אותם בגדים עד בלי סוף. ככלל בחורי הישיבה צריכים ללמוד לשמור על רכושם. הגמרא אומרת שיעקב אבינו היה מחזר אחרי פכים קטנים, מפני שממונם של תלמידי חכמים חביב עליהם יותר מגופם. לא יכול להיות מצב שבו מישהו משאיר את הכביסה שלו תלויה, ויצא לחופש. לגבי חפצים שנמצאו ברחוב, אין מקום לאסוף את כולם. מפני שמן הסתם אם אבד לילד איזה חפץ, אימו תלך בנתיב הליכתו, בתקוה למצוא את החפץ שהוא איבד, ואם החפץ ילקח אין ודאות שהיא תבחין במודעה המכריזה על מציאתו. ולכן הסיכוי להשבת האבדה לבעליה גדול יותר אם יושאר במקומו. אך אם מדובר בחפץ שיש לשער שאיש לא יחפש, הרי שצריך לקחת אותו ולהכריז עליו. וכדי שבאמת הוא יושב לבעליו, ראוי לחזק את הרעיון של "אבן הטוען" שהיא פינה ביישוב שבה מונחות מציאות והבעלים יכולים לקחתם משם, ואצלנו ביישוב ב"ה גם אין חשש שמישהו יקח חפץ לא לו, אלא אדרבה הלואי ויבואו האנשים ויקחו את שלהם, ולא ישאירו את חפציהם זרוקים לאורך זמן.
את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il