מובא בהלכה שאדם צריך לפשוט את החלוק מתחת לשמיכה ולא לעמוד אף אם הוא לבד בחדר. אמנם הקב"ה מלא כל הארץ וגם מתחת לשמיכה, אבל כנראה שכיוון שאדם מתבייש שבני אדם יראו אותו לא לבוש, גם כלפי הקב"ה עליו לנהוג באותה רמת בושה. אנו רואים שהתירו ללכת ערומים בבית המרחץ כיוון שזה דרכו של בית המרחץ. מה יהיה הדין לגבי אדם שמתבייש ללכת ערום בבית המרחץ (כשיש שם אנשים) אם הוא נמצא שם לבד? האם עליו לנהוג בצניעות כלפי הבורא כמו שהיה נוהג כלפי בני אדם או שנאמר "לא פלוג" ונתיר גם לו ללכת שם עירום?

כתב המשנב"ר באו"ח סימן ב' סק"א "וכן בבית המרחץ שדרכן של בני אדם לילך שם ערומים וא"א בענין אחר אין בזה משום פריצות. וכן כשרוחץ בנהר הדין כן יזהר לפשוט וללבוש סמוך לנהר וכו' בכדי שלא ילך בגילוי הגוף שלא לצורך, ואפילו ערותו א"צ לכסות בירידתו לנהר ולא עוד, אלא שהמכסה נראה כאילו בוש בדבר וכאילו כופר בבריתו של אברהם אבינו עיי"ש. הרב חיים כץ.