שאל את הרב

  • משפחה, ציבור וחברה
  • משפט אזרחי (ערכאות)

היחס למי שהולך לערכאות של גויים

undefined

הרב מרדכי גרוס

י אלול תשע"ב
שאלה
שלום וברכה! ראיתי, כי לדעת רוב הפוסקים {הרב פרנק זצ"ל, החזון איש זצ"ל, ה"ציץ אליעזר" ועוד רבים} בתי המשפט של מדינת ישראל מוגדרים כבתי משפט של גויים מכיוון שהמשפט הנוהג במדינה הוא לא על פי התורה. ראיתי רק דיונים ביחס לבתי המשפט אבל לא ראיתי דיון ביחס למתדיינים בבתי משפט אלו. כידוע כל מי שמחלל שבת ברבים דינו כעובד ע"ז . מכלל זה יוצא למשל כי חילוני בימינו שימזוג יין יינו יהיה כדין יין נסך, אין הכרח להשיב לו אבדתו, מנהלים עימו משא ומתן כמו גוי, ניתן להשית עליו ריבית {אם כי זה במחלוקת}. מדוע אם כן לא נאמר כי החילוני הדן בבתי דין אלו הוא כמו גוי ממילא ואין שום מניעה שגוי יידון בבתי דין של עכו"ם? כמו כן, לא ניתן לחלק כי אנו שוללים ממנו רק את זכויותיו { למשל החזרת אבידה} כי אנו גם נותנים לו מעמד אקטיבי של גוי עם השפעה גם כאשר מדובר בהפסד ממון לאחרים { ולאו דווקא שלו} כמו יין נסך. בברכה ותודה רבה!
תשובה
שלום וברכה, יהודי מחוייב במצוות התורה בעל כורחו, גם אם הוא לא מעוניין בכך. ולכן, גם חילוני שאינו מקיים מצוות או יהודי מומר מחוייב לדון רק בבתי דין שנוהגים על פי התורה ולא בערכאות. זו הסיבה שהקב"ה כפה על ישראל הר כגיגית במעמד מתן תורה, למרות שהם קבלו אותה מרצונם, להורות שישראל מחוייבים בתורה גם ללא רצונם. וזהו שנאמר ביחזקאל 'כי בחימה שפוכה אמלוך עליכם'. מה שמצינו שיהודי מומר גורם ליין להיות יין נסך, הוא דין דרבנן כדי שנתרחק מחברתו ולא נתקרב אליו בסעודות משתה, אך הוא לעולם לא יצליח להיפטר ממצוות התורה. דין הלוואה בריבית והשבת אבידה תלויים בשאלה האם החילונים בימינו מוגדרים תינוקות שנשבו או לא, וכיוון שרוב החילוניים מוגדרים ככאלה, דינם כיהודי לדינים הנ'ל. אך כאמור, כל יהודי באשר הוא מחוייב במצוות שמוטלות עליו, ובכלל זה החיוב שלא לדון אצל ערכאות ולכן אף יהודי מומר מחוייב לדון רק בבי'ד שנוהג עפ'י דיני תורה כל טוב, הרב מרדכי גרוס
את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il