שלום הרב, אני לומד בישיבה גבוהה שיעור א ואני למדתי המון הוכחות שקודם צריך ללמוד גמרא בבקיאות ואז רק גמרא בעיון."לעולם ילמד אדם תורה ואח"כ יהגה. לעולם ליגרס איניש ואע"ג דלא ידע מאי קאמר" (עבודה זרה יט ע"א). ועוד המון מקורות שהגר"א אומר שצריך ללמוד קודם בקיאות ואז כשמתבגרים רק להתחיל ללמוד בקיאות. ועוד הבן איש חי כתב בביאור לאגדות חז"ל בשם "בן יהודיע" שש שנים ילמד בקיאות ורק אז יתחיל ללמוד עיון. השאלה שלי היא למה לומדים בישיבות לימוד עיון הרי עדיף שקודם נלמד את כל השס ואז נעמיק? אם הרב יכול בבקשה להתייחס לטענות של ישיבות שאומרות לא ללמוד עיון? תודה רבה

שלום רב, יש האומרים ש"לעולם ליגרס איניש והדר ליסבר" אין הכוונה שצריך לגרס של כל התורה אלא הכוונה בכל סוגיא באופן מקומי. תלמד פרק אחד בגמ', קודם תלמד אותו בבקיאות ואחר כך בעיון. כך רגילים בישבתינו בבית אל, שלפני שלומדים עיון לומדים את הפרק בבקיאות. ויש שאמרו שחכמים קבעו סדר לימוד שמתאים לגיל הלומד. הגירסא מתאימה לגיל הצעיר. ואילו העיון מתאים לגיל הבוגר. אנו שלא למדנו בצעירותנו נקלעים לקושי ובעיה. אין לנו ברירה ואנו צריכים תוך כדי לימוד ללמוד גם עיון וגם בקיאות. לכן אנו מחלקים את היום חציו עיון שמתאים לגיל הבוגר, זהו הלימוד העיקרי המתאים לפרק הזמן של ישיבה גבוהה, ולומדים בקיאות להשלים את החורים מהעבר. ויש שאומרים שהעיון שלנו אינו עיון כל כך עמוק והוא ברמת גירסא של פעם. כל טוב