אני צריך להעביר ספר תורה מקנדה לישראל לצורך תיקון. מהם ההלכות לשמירת קדושת וכבוד הספר? - האם אפשר בתא המטען של המטוס? - האם צריך לשאתו כל הזמן? וכל דבר אחר שצריך לדעת , טרם נעבור את הדרך

תשובה: אם אפשר שהספר יהיה אתך כל הזמן, מונח עליך או לצדך בתוך מזוודה - בוודאי הרי זה עדיף. אם הדבר אינו מתאפשר (או מצריך קניית כרטיס נסיעה נוסף) מותר להניחו בתא המטען כאשר הוא ארוז בתוך ארגז קשיח שמותאם למידות הספר ועטוף בבדים וכדומה, כך שלא יתנדנד כשמטלטלים את הארגז. כמו כן יש לכתוב על הארגז שאסור לשבת עליו ולזרוק אותו. הרחבה: בשולחן ערוך (יורה דעה סימן רפב סעיף ג) נאמר שהמוליך ספר תורה ממקום למקום צריך להניחו בחיקו ולא להניחו על החמור שעליו הוא רוכב. דין זה שנוי במחלוקת ראשונים, האם חובה לעשות דווקא כך (עיין תוספות בברכות יח ע"א ד"ה אלא אסיפא, שהקלו בזה), ולהלכה פסק הש"ך (יורה דעה שם ס"ק ה) שאם הדבר אפשרי עדיף להחמיר בכבוד התורה, אבל אם לא - ניתן להקל. ברור שלא ניתן לאחוז בספר התורה במהלך כל הטיסה הארוכה מקנדה לישראל, ובכל זאת יש עדיפות שיהיה לצדך מאשר שיהיה בתא המטען ואולי יטופל בצורה לא מכובדת על ידי סבלים. מכל מקום, פוסקים בזמננו התירו להוביל את הספר גם בתא המטען של המטוס, אם ייארז בצורה שתמנע ככל האפשר את נדנודו בצורה לא מכובדת (שו"ת חלקת יעקב או"ח סי' מה; שו"ת בצל החכמה ח"ד סי' קמב). יש אומרים שבמקרה זה עדיף להתיר את התפירות בין חומש לחומש, כדי שלספר לא תהיה קדושת ספר תורה; ולאידך גיסא, יש אומרים שעצם התרת התפירות והורדת הספר מקדושתו היא ביזוי הספר (מקורות על כך ב'פסקי תשובות' סי' קלה סעיף כט). לעניות דעתי הדעה השניה מובנת יותר וגם משתמעת מהגמרא בברכות (יח ע"א), שדנה על טלטול ספר תורה והחבאתו מפני גנבים, והזכירה אפשרות אפילו לשבת עליו כדי להצילו, ולא הוזכר הפתרון של התרת תפרים. יתירה מזו: המקור לדעה הראשונה הוא שו"ת לב חיים (ר' חיים פאלאג'י, ח"ב סי' כב), וטעמו על פי מה שנאמר בשולחן ערוך (או"ח סי' קלה ס"ד) שאין להוליך ספר תורה ממקום למקום, וזאת לא בגלל חשש לבזיונו בדרך, אלא עצם טלטולו עבור אנשים הוא בזיון. אם כן בשאלה הנדונה כאן, כאשר טלטול הספר איננו לצורך אנשים אלא לצורך תיקונו, ברור שאין בכך שום זלזול בספר התורה. מכיוון שבספר הנפוץ 'פסקי תשובות' (סי' קלה, כט) ראיתי בעניין זה אי דיוק, עלי להעיר: הוא נוקט כדעה השניה הנ"ל, שיש להתיר את התפירות, וזאת על סמך ספר 'צדקה ומשפט' (מאת הרב יעקב ישעיה בלוי זצ"ל, שנפטר השבוע, פרק טז הערה ט) שהכריע כביכול כדעה זו; ולא היא, כמבואר למעיין בספרו, שהביא את הדעות בלא הכרעה. ועוד: בפסקי תשובות כתב שכאשר הספר עם האדם אין צורך בהתרת התפירות, אלא רק כאשר הוא בתא המטען, ואילו מן המקורות לסברה זו מתברר שאין מקום לחילוקו.