האם גזלן שחזר בתשובה חייב להשיב את הגזלה למרות שהנגזל מחל בוודאות? (אשמח אם הרב יציין מקורות)
תשובה: כאשר הנגזל מחל אין הגזלן צריך להשיב את הגזילה.
מקורות:
בבבא קמא דף קג עמוד א מבואר במשנה שכאשר הנגזל מחל לגזלן על הגזילה הועילה המחילה ואינו צריך להשיב לו את הגזילה. ובדף קה עמוד א מבואר בגמרא שדין זה הוא בין אם הגזילה קיימת ובין אם אינה קיימת. וכן נפסק בשולחן ערוך חושן משפט סימן שסז סעיף ג.
אלא שיש לשאול כיצד מועילה המחילה כאשר הגזילה בעין, הרי אין מחילה מועילה על דבר שבעין אלא רק על חוב. מעין זה התקשו האחרונים בסימן רמא סעיף ג לגבי המוחל לחברו מה שייטול מנכסיו. הסמ"ע ס"ק י שם תירץ שמחילה לאו דווקא אלא מדובר במתנה באופן המועיל. והש"ך ס"ק ה תירץ שכיון שמחל על התביעה ממילא קנה את מה שנטל. אך הנתיבות ס"ק ד חלק על הש"ך שאם כן נמצא שבגזילה בעין מועילה מחילה ותירץ שמועילה מדין אומדנא.
לפי הש"ך מתורצת הגמרא בבבא קמא ששם הנגזל מוחל על התביעה וממילא לא צריך להחזיר את החפץ וכן כתב בקהילות יעקב (הרב קנייבסקי) קידושין סימן יז אבל לסמ"ע ונתיבות לכאורה קשה.
ולכן בנחל יצחק הלכות הלוואה סימן עג סעיף יט ענף ד דחה את דבריהם מכח הסוגיא בבבא קמא וכתב שבקהילת יעקב של הנתיבות על סימן כח כתב שמועילה מחילה על גזילה בעין כיון שמוחל על התביעה וסותר את דבריו בנתיבות. אמנם ר שמעון שקאפ (חידושים בבא קמא סימן לד) כתב שמה שכתוב מחל בסוגיא בבבא קמא זה לאו דווקא, כדי לתרץ את הקושיא הנ"ל, ולכאורה זה דוחק.
ולרב ברוך פז (ראש כולל הדיינות בבית אל) שליט"א נראה לומר, שגם לנתיבות והסמ"ע, שלא מועילה מחילה על גוף הגזילה בכלל אפילו מצד התביעה, מכל מקום אם הנגזל מחל לגזלן על הגזילה יש בזה ויתור על הצורך להשיב ולכן לא צריך להשיב אפילו אם נשבע וחוזר בתשובה כנדון בבבא קמא שם. אמנם אם הנגזל יחזור בו ויתבע את החפץ הגזלן יהיה חייב להשיבו, שהמחילה היא רק ויתור על התביעה ואין בה מחילה על התביעה עצמה. לפי זה יוצא שלכל הדעות אין צריך להשיב גזילה אחרי מחילה, אך לסמ"ע והנתיבות, אם הנגזל יחזור בו ויתבע הגזלן יהיה חייב להשיב.
גירסת הדפסה
שלח לחבר