- שבת ומועדים
- קריאת התורה בשבת
המשך: כתיבת נביא במגילה על קלף עם ניקוד וטעמים
שאלה
הטעם לשאלתי בדבר הכנסת ניקוד וטעמים הייתה בדיוק למען אלה שאינם יכולים לקרוא בלא סימנים אלה.
שאלתי נבעה מכך, שאמנם קריאה בתורה מתוך חומש או אפילו תנ’’ך, עם או בלי ניקוד וטעמים אין יוצאים ידי חובה.
אבל קריאה בנביא - קוראים בחומש מנוקד וגם מברכים בשם ובמלכות (שלא כנהוג לגבי קריאה במגילות). למה אפוא ייגרע אם קוראים מתוך מעין ’חומש’, המכיל את ספר הנביא בשלמותו, עם ניקוד וטעמים, ומה עוד, כדי שלא יהיה מקום לטעות ולחשוב שמעיקר הדין יש לנקד ולהטעים, אני רוצה להכניס סימנים אלו בצבע.
אני חושב שקריאה במגילה מעניקה לקריאה בנביא יותר רצינות וכבוד.
האם שאלה זו נידונה במקורות?
תשובה
הדבר עלול להטעות, שספר שנכתב עם נקודות כשר.
במס' סוכה למדנו, שכאשר אין אתרוג אסור ליטול לימון בגלל חשש לטעות.

שני עולים ביחד לשביעי
הרב יצחק בן יוסף | י"ד אב תשע"ב

עליה לתורה בשבת לחילוני
הרב ש. יוסף וייצן | ג מרחשון תשס"ו

דיוק בקריאת ההפטרה
הרה"ג יעקב אריאל | ל אב תשע"א
תרגום בתורה
הרב בנימין במברגר | י"ב אדר תשס"ו

הרה"ג יעקב אריאל
נשיא ישיבת ההסדר רמת-גן וארגון חותם. לשעבר רב העיר רמת גן ואב בית הדין לדיני ממונות.

חתונה במסעדה פתוחה בשבת
ט"ז אב תשס"ב

פתיחת חנות בשבת ע’י שותף גוי
כ אב תשס"ב

ביטוח משלים
ב אב תשס"ב

הליכה לקולנוע
ב אב תשס"ב

דיני "חזקת בשרי"
הרב שמואל אריאל | ח אב תשע"ח
הבדלה על "קולה"
הרב אליעזר מלמד | ח סיון תשס"ב
כמה הן שנות דור?
הרב רואי מרגלית | ו אדר ב' תשס"ה

מה מברכים על ברקים ורעמים
הרב יצחק בן יוסף | י מרחשון תשע"ג

האם תורה שבעל פה היא המשנה בגמרות?
הרב שמואל אריאל | י"ב שבט תשפ"ג

פרשת בא
הרב רפאל וסרטיל | י"ד שבט תשפ"ג
