ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט

מהם סימני הפקר | שאלות ותשובות | אתר ישיבה

Bookmark and Share RSS לנושא זה Rss אפשרויות חיפוש
שלום אורח, ( התחבר / הרשם )


י"ז אדר תשע"ג

מהם סימני הפקר


כולל דיינות בית אל

שאלה:
שלום הרב.
מה הסימנים שחפץ מופקר?
למשל, האם מותר לקחת חפץ מונח ליד פח אשפה, בגד או ספר מונח על הגדר (מנהג נפוץ לפני פסח), או בקבוק בר-פיקדון זרוק ברשות הרבים ?

תודה על תשובתכם

תשובה:
ישנם שלושה מצבים הלכתיים שבהם יהיה מותר לקחת חפצים ללא בעלות:
א. הפקר.
ב. יאוש.
ג. אבידה מדעת.

הפקר - הוא כאשר אדם מכריז באמירה שאינו בעלים של החפץ ואומר "הרי הוא הפקר לכל" לדעת השו"ע צריך מדרבנן לומר זאת בפני שלושה ואילו לדעת הרמ"א יכול לומר זאת אפילו בינו ובין עצמו.(חו"מ סימן רעג-ז)

יאוש - הוא כאשר החפץ נמצא בצורה כזאת שמסתמא הרגישו הבעלים בנפילתם וכיון שאין בהם סימן מתיאש (שם ס' רסב-ו) וע"כ חפצים יקרים או כבדים והם ללא סימן מותר לקחתם שמסתמא יתיאשו הבעלים. כמו כן חפצים שנראים שעברו עליהם זמן רב וכבר יתיאש הבעלים מותר לקחתם. מאותו עקרון גם מותר לקחת מחפץ ידע ומיד בנפילתו כגון יקר או כבד שנפל בעיר של גויים שאינו מצפה שיחזירו לו והוא מתייאש ממנו מיד(שם ס' רנט-ג). יש אחרונים שאומרים שאף בעיר שרובה חילונים ולא מחזירים אבידות גם כן הדין כן.

אבידה מדעת – הוא כאשר אדם עושה מעשה שמראה שאינו רוצה בשמירת ממונו. כגון מניח חפציו באשפה שעשויה להפנות או משליך את הארנק ברשות הרבים כדומה לדעת הרמב"ם אומנם אין למוצא חובה לשמור ולדאוג להשיב את החפץ אך אינו יכול לקחתו לעצמו וביאר בב"י שבשביל שאינו מפקח על נכסיו לא נאמר שהפקירם וכך פסק השו"ע ואילו הטור פסק שהוא כהפקר וכל הקודם זכה וכך פסק הרמ"א.(רסא-ד) כך ביאר הב"ח וסמ"ע את המחלוקת בין הרמב"ם לבין הטור. אך הש"ך (ס"ק ג) ביאר שאין הטור חולק על עצם הסברא שכתב הב"י. אלא שיש הבדל בין אם אינו שומר על חפציו לבין אם מניח במקום שמראה שאינו רוצה בהם אז הרי הם כהפקר כמו שמניח באשפה שעשויה להפנות אז מותר לקחתם ונמצא שיש הפקר שאינו רק באמירה אלא גם במעשה ברור שמפקיר. ונתיבות כתב שהכלל הוא שאם הוא דבר שאם המוצא אינו חייב להכריז ממילא יש כאן יאוש והוא כהפקר אבל בדבר שהמוצא שלא ראה שאיבד מדעת יבוא ויכריז ממילא אינו מתיאש ממנו ולכן כתב הרמב"ם שמאבד כיסו אין המוצא רשאי לקחתו שהרי לא יתייאש ממנו הבעלים שחושב שהרי יש בזה סימן ויהיה מי שיכריז.

נמצא א"כ שאם אדם עשה מעשה ברור שאינו רוצה בחפציו וגם אם אדם אחר ימצא לא יהיה חייב להכריז הוא הפקר גמור ומותר לקחתו. אך אם אדם רק לא שומר על חפציו ויש בהם סימן יהיה אסור לקחת לעצמו.(ורק לדעת הב"ח וסמ"ע בדעת הטור והרמ"א יהיה מותר אף בצורה זו לקחת לעצמו אך אין לעשות מעשה עפ"י זה).

הרב אבישי חבר טוב


ברצוני לשאול שאלה בהמשך לתשובה זו





את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il