שלום רב! אני אבלה על אבי טרם מלאו 30 ימים, מתחתנת בעז"ה עוד שבועיים. ברצוני לשאול מספר שאלות: האם יש היתר לאחיי לרקוד מעט בחתונה, אם הדבר עלול לצער אותי מאד? האם מותר לי להשתתף בסעודת פורים אצל ארוסי בביתו עם משפחתו? ובכלל האם מותר לי לשמוח ולהפגש עם חברים בפורים? להתחפש וכולי. האם מותר לי ללכת בתוך השלושים לחופה בלבד של חתונה של חברה? תודה רבה! המשך עשיה פורייה.

לשואלת, תנוחמי מן השמיים ותזכי להקים בית נאמן בשמחה! 1. מה שהותר לאחים כדי למנוע צער מהחתן והכלה הוא עצם ההשתתפות בחתונה, אבל לא ריקודים (גשר החיים עמ' קפו; ילקוט יוסף, אבלות, עמ' תקפה; מעולם ועד עולם פל"ג סמ"א). מסתבר שאם יש בחתונה קטעי נגינה של "מוזיקת נשמה" (קטעים שבהם האווירה רצינית יותר והקהל מלווה את החתן או הכלה ללא ריקוד קופצני) האחים יכולים להשתתף בשלב זה. 2. מותר להיות עם ארוסך בסעודה בבית משפחתו. בפורים יש לקיים את מצוות היום כרגיל, וכל מה שנצרך לקיומן דוחה את האבלות. סעודת פורים עם משפחה או חברים, הדעה המקובלת היא שאיננה נחשבת כ"בית משתה" האסור לאבלים, אם לא מביאים כלי נגינה, ובפרט משום שבפורים יש מצוות שמחה וגם האבל מצווה בה (ילקוט יוסף, קיצור שו"ע סי' תרצה סעיף יב; ודעה אחרת ב'מקראי קודש' לרב הררי, עמ' רנד, בשם הרב פיינשטיין). אפילו בתוך השלושים, אם יש סיבה מיוחדת להשתתף בסעודה במקום אחר דווקא - הדבר מותר (דברי סופרים, קיצור הלכות אבלות, עמ' תפ). בסעודת פורים יש עניין מיוחד של השתתפות עם המשפחה, כפי שפירש רש"י על הפסוק: "והימים האלה נזכרים ונעשים בכל דור ודור, משפחה ומשפחה" (אסתר ט, כח): "משפחה ומשפחה - מתאספין יחד ואוכלים ושותין יחד", ובזוג מאורס ברור שהשמחה היא בסעודתם המשותפת דווקא. 3. מותר לשמוח בפורים, אבל אין ללכת למסיבה, בפרט כשיש שם כלי נגינה. נראה לי לא ראוי שתתחפשי: זו לא מצווה, אפילו לא בגדר 'מנהג' מחייב (במאמר מוסגר: נראה שבנערות בוגרות ונשים יש בכך פעמים רבות חוסר צניעות). כללית, צריך לקיים את שמחת היום במידה סבירה, ללא התנהגות שנראית כהתעלמות מוחלטת מהאבלות. זה עלול גם להיות לא לטובתך מבחינת איך שאת נתפסת בעיני אחרים, ובפרט כלה שנמצאת אצל משפחת חתנה צריכה לקחת את זה בחשבון. 4. לגבי חתונת חברתך, נהוג שמותר לאבל להשתתף בחופה בלבד אם יש בכך צורך מיוחד.