- משפחה, ציבור וחברה
- יארצייט ואזכרה
"תוקף" יארצייט
שאלה
מהם המקורות לקיום האזכרה ו/או אמירת הקדיש ביום האזכרה? האם ישנם מקורות עוסקים גם במשך הזמן שצריך לקיים את מנהגי יום האזכרה?
תשובה
יש לכך מקור בתשב"ץ סימן תכה, שכתב: "ומתענה בכל שנה יום שמת בו אביו ואמו. ואומר קדיש לאמו", וכן הביא הב"י בהלכות אבלות יו"ד סי' שעו בשם הכל בו שהביא דברי התשב"ץ. והרמ"א הביא בסי' תב סע' יב את דברי הכל בו לגבי תענית. הטעם לכך הוא שזהו יום דין לנפטר, ולפיכך נוהגים לעשות בו אזכרה וללמוד לעילוי נשמתו ולכן לתת צדקה בעבורו, ובכך מעלים את נשמתו לדרגה גבוהה יותר בגן עדן.
בברכה,

אזכרת 11 או 12 חודש
הרב יצחק בן יוסף | כ"ז אב תשע"ז

אזכרה ביום הפטירה או יום הקבורה
הרב מיכאל יומטוביאן | י"ח אדר תשע"ב

כאשר אומרים השכבה מנהג הספרדים - האם לעמוד
הרב יצחק בן יוסף | כ"ב כסלו תשפ"א

אזכרה בשנה ראשונה (מעוברת) לבני אשכנז
הרב נועם דביר מייזלס | ל ניסן תשפ"ב

הרב יאיר וסרטיל
ר"מ בישיבת בית אל ודיין בבית הדין לדיני ממונות של ארץ חמדה

קידוש ללא פת בסוכה
ג מרחשון תשס"ח

נענוע ארבעת המינים
כ"ח תשרי תשס"ח

ברכת צימוקים וענבים
ח תשרי תשס"ח

אצבע ששית מום בכהן
י"ט אלול תשס"ז

דיני קדימה בברכות
הרב יצחק בן יוסף | ג שבט תשע"ט

מה אומרים בניחום אבלים
הרב ש. יוסף וייצן | כ"ו תמוז תשס"ח
עד מתי קידוש לבנה?
הרב אליעזר מלמד | א כסלו תשס"ז

ברכת הפסיפלורה
מכון התורה והארץ | י"ד אלול תשס"ה

קריטריונים לברכת שהחיינו על פרי חדש
הרב נועם דביר מייזלס | ט"ו שבט תשפ"ג
