שאלה
א’. אם על פי דין יש לאב אחריות או חובת חינוך על בן נשוי (יותר מגיל שלשים), יותר מעל שאר איש מישראל?
ב’. אם יש להאב רשות וזכות לצוות לבן נשוי (בגיל שלשים) לקיים איזה מצוה לפי צד אחד במחלוקת פוסקי זמנינו, כשהבן נוקט כהדעה השנית, ולפי דעת הבן המבוגר דעת אביו תלוי אך בדייני קהילתו שאין להבן שייכות עמהם, ואדרבה הם מחולקים על דייני ופוסקי הקהלה שהוא שייך להם?
תשובה
שלום רב:
באופן כללי אין לאב חובת חינוך על בנו. מאידך חז,ל אומרים שכל היכול למחות באנשי בית ולא מוחה זה חמור יותר. אם כן הדבר תלוי באופן מציאותי האם מערכת הקשרים בין האב לבן היא כזאת שהבן שומע לדברי אביו יותר מאשר לדברי אחרים ודאי שאב מחיוב למחות בבנו יותר מאשר לאחרים. אולם ודאי שאם הבן הולך בדרכו הרוחנית ועושה דברים ראויים ומדובר על מחלוקת לשם שמים אין אחד מחוייב לשנות מן האמת עבור השני. יש לפעמים מצוות כיבוד אב ואם שנוגע לכך שאם אדם עושה מעשה שמצער מאד את אביו זהו שיקול הלכתי שלא לצער את האב במעשיו. אולם את מדובר על דבר גדול שנוגע לדרך החיים שאדם בוחר וכד' אין חיוב לבטל את דרכו וצרכיו הגדולים משום הצער של האב. הרי לא מדובר על פגיעה באב אלא על כך שהאב נפגע שלא בצדק כתוצאה ממחשבו שהבן חייב ללכת לפי דרכו.
לכן למעשה אם אין קושי לעשות את רצון האב כשנמצאים במקומו של האבא וכך למנוע צער מן האב כך ראוי.
כל טוב
