שלום לכבוד הרב! נפגשתי בסוגיה במסכת שבת דף לט. שבה כתוב שרבי יוסי אומר שהצינורות בטבריה הוחמו בשל תולדות האור - ע"י גיהנום, ודבר זה קשה לי מאוד להבינו, מ-2 סיבות: 1. במסכת סוכה דף לב: כתוב כי גיא בן הנום אשר בירושלים הוא פתח גיהנום, ואיך יכול להיות שאם גיהנום הוא דבר גשמי עד כדי כך שיכול להחם את המים בטבריה, משתרע על מרחקים עצומים אלו שהאש עדיין יכולה להחם את מי טבריה? 2. איך רבי יוסי מביא את גיהנום בצורה גשמית כל-כך, "שמחממת את המים בטבריה", כאשר ברור שהאש של גיהנום היא לא אש רגילה, וגם אם כן, איך ניתן ללמוד הלכה מהמושג של אש של גיהנום?! תודה רבה!

לשואל שלום, שאלת אודות דברים שרב הסתום בהם בהם על הנגלה, ואף על פי כן גילו לנו חז"ל טפח וננסה להבין דבריהם. אכן דברי הגמרא במסכת שבת (לט ע"ב) מלמדים אותנו שחוּמה של אש הגיהנם מורגש גם בחושים גשמיים. כך למד הרמב"ן ב"ספר הגמול" והביא דברי חז"ל אלו כהוכחה לכך שאש הגיהנם היא ממשית ואינה רק משל. באש ממשית זו ישנה תכונה מחודשת, היא מסוגלת לשרוף את הנפש הרוחנית, דבר שאין לאש הגשמית שבעולם כל נגיעה בו (ראה שם ראיות נוספות). לגבי שאלת המרחק בין טבריה לפתחה של גיהנם, כדאי לראות דברי הגמרא במסכת עירובין (יט ע"א), שם מבואר שישנם שלושה פתחים לגיהנם: אחד במדבר, אחד בים ואחד בירושלים. משמעות הדברים היא שיש לגיהנם פתחים בכל חלקי העולם – מדבר, ים וישוב – ואי אפשר לאדם להנצל ממנו, כמבואר במהרש"א בחידושי האגדות שם. כאמור, עוד רב הנסתר על הנגלה, ודברים גדולים כמוסים כאן. שנזכה כולנו לעבוד את ה' אלקינו באמת ומתוך כך נזכה ב"טוב האמיתי". בברכה נאמנה