ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט

דובדבן היהודים ועץ הקארי - הגדרות לברה והפרשת תו"מ | שאלות ותשובות | אתר ישיבה

Bookmark and Share RSS לנושא זה Rss אפשרויות חיפוש
שלום אורח, ( התחבר / הרשם )


כ"ח אדר תשע"ג

דובדבן היהודים ועץ הקארי - הגדרות לברה והפרשת תו"מ


מכון התורה והארץ

שאלה:
שלום וברכה,
אני מגדל את עץ הקארי ואת הצמח דובדבן היהודים במרפסת ביתי ורציתי לשאול לגבי הגדרת הצמחים והפרשת תרומות ומעשרות. האם נחשבים כעץ או שיח ומה ברכתם (אדמה או עץ)?
לגבי עץ הקארי הבנתי שניתן לאכול את גזעו או להשתמש בו לצרכי ריח, האם יש להפריש גם מהגזע תו"מ?
ולגבי דובדבן היהודים וכן עץ הקארי האם יש להמתין 3 שנות ערלה?
לגבי דובדבן היהודים, יש והפירות נופלים על הקרקע ומתיבשים ויש הנאכלים כשנקטפים מהשיח - מהי צורת הפרשת תו"מ ומהי הכמות שאצטרך להפריש אם איני יודע מראש? האם יוכל הרב להנחות אותי כיצד להפריש הלכה למעשה מכל אחד מהם?
הערה: מדובר על עץ הקארי ולא הקארי המוכר כתבלין
ישר כח

תשובה:
בס"ד
שלום וברכת ד'

א. לעניין דובדבן היהודים:

דובדבן היהודים = שפלח = physalis peruviana

http://www.gamnon.net/AG-NewHerbal/Herbs04-Dalet/Heb-Spices-Dalet-CapeGooseberry.htm

לפי המידע שנמצא ברשותנו דובדבן היהודים הוא שיח שיכול להיות רב שנתי בארצות הטרופיות, וחד שנתי בארצות הקרות. הוא מניב תוך שנה, כאשר עונת הזריעה שלו היא אפריל – מאי ואילו הפירות מגיעים באוגוסט – ספטמבר. דהיינו הוא מניב פירותיו מיד לאחר ארבעה חודשים. בארץ מגדלים את הפרי ולאחר מכן גוזמים עד קרוב לארץ (כ-10 ס"מ), ולאחר מכן יש עוד מחזור גידול באותה השנה, כך שהוא מניב פעמים בשנה (פעולה זו כנראה לא נעשית בארצות הגידול הטבעי של הפרי). לפי מידע שנמסר לנו, מגדלים בארץ את השיח הזה כ – 5 שנים ולאחר מכן עוקרים את הצמח מכיוון שאיננו מניב עוד כמות גדולה של פרי, אבל יש שמגדלים יותר.
לעניין שאלת הערלה ברור שהפוסקים (בייחוד הרבנים הספרדים המסתמכים על דעת האמונת שמואל) שפרי המניב תוך שנתו הרי זה ירק א"כ גם דובדבן זה הוא ירק. אולם לפוסקים שאפילו גידול שמניב תוך שנתו אם הוא חי למעלה מג´ שנים א"כ הרי זה אילן ויש בו דין ערלה שהרי בארץ מגדלים אותו לפחות חמש שנים ואין מחליף גזעו במהלך הגידול. הספרדים יכולים להקל ולהחשיבו כירק, אולם בני אשכנז ברובם נטו להחמיר ולהחשיבו כעץ שצריך ג' שנות ערלה.
לכל השיטות נראה שעדיף לברך אדמה.
לגבי תרו"מ הפרי נופל מהשיח ואז הוא מתחיל להבשיל, לכן לכתחילה יש להפריש משעת ההבשלה ולא משעת נפילת הפרי, גם מי שיפריש משעת נפילת הפרי יצא יד"ח הפרשה, למרות שעדיין לא הגיע להבשלה, כיוון שהבשלת השדה כבר נגמרה, כדין בננה שמבשילה לאחר הבחלה, וכן אבוקדו ותמרים (זן בארי) כל אלו נקטפים לפני הבשלה, ונהוג להפריש מהם מיד בשעת הקטיף, לכן גם כאן אפשר להפריש מיד שנפלו או נקטפו מהשיח. כמות ההפרשה היא לפי מה שאדם לוקט. אם ברצונך לדעת יותר על נוסח ההפרשה כדאי להכנס לאתר http://www.toraland.org.il/%D7%97%D7%A0%D7%95%D7%AA-%D7%9E%D7%A7%D7%95%D7%95%D7%A0%D7%AA/%D7%91%D7%99%D7%AA-%D7%94%D7%90%D7%95%D7%A6%D7%A8.aspx/

עץ הקארי:
הוא שיח רב שנתי, איננו עומד לאכילת הגזע רק הפרחים והעלים, אולם אין לי עליו מספיק פרטים, האם מניב תוך שנתו, ועל כן אשתדל לקבל עוד פרטים מאגרונומים, אם ברשותך עוד פרטים, אנא שלח בדואר חוזר.

בברכת התורה והארץ
הרב יהודה הלוי עמיחי
מכון התורה והארץ
כפר דרום אשקלון

שאלה אישית אחת נשאלה בהמשך לשאלה זו.


ברצוני לשאול שאלה בהמשך לתשובה זו





את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il