שאל את הרב

  • הלכה
  • טבילת כלים

חיוב תנור ומקרר בטבילה

undefined

הרב עזריה אריאל

ד אייר תשע"ג
שאלה
שלום, האם תנור גדול מחוייב בטבילה? מצד אחד האוכל לא נוגע בתנור, מצד שני הרי גם מכסה סיר חייב בטבילה. אם תנור חייב בטבילה, האם מקרר חייב בטבילה, הרי לפעמים מכינים שמה גלידה? תודה אם אפשר להביא מקורות כי אני מתווכח עם רב ליטאי והוא אומר שכלים אלו חייבים בטבילה וצריך לכוון בשעת הקנייה לא לזכות בהם. תודה,
תשובה
לשואל, שלום! הדעה המקובלת והנהוגה למעשה היא שכלים אלה אינם חייבים בטבילה. ראשית, כלי אוכל החייבים בטבילה הם אלה שמניחים עליהם ישירות את האוכל, כמו התבניות של התנור, אבל לא מניחים אוכל על רצפת התנור. נימוק זה מתאים גם למקרר, מאחר שרוב שימושו איננו להנחה ישירה של אוכל, אלא בתוך כלי או אריזה כלשהי. מעבר לכך, כלים בגודל כזה שמקובל להניח אותם במקום קבוע ולא להזיז אותם איננו נחשב "כלי סעודה". כך כתב בספר 'טבילת כלים' פרק יא סעיף י והערה ח* בשם הרב שלמה זלמן אוירבך זצ"ל, אך הביא שם דעה מחמירה בדבר בשם שו"ת באר משה (חלק ד סימן צט). לגבי הסברה שכתבת להחשיב את התנור כמכסה, כתב שם (סעיף רז והערה קנד) בשם הרב אוירבך זצ"ל שגם אם מבשלים בתנור בסירים פתוחים מסתבר שאינו נחשב מכסה. אוסיף עוד, שהרעיון להתכוון בשעת הקנייה לא לזכות בתנור ובמקרר איננו סביר לעניות דעתי ובוודאי אינו יכול להיות הוראה לרבים. ומה קורה כשהמקרר מתקלקל? האם בן שיחך לא מנצל את תעודת האחריות? באיזו זכות הוא תובע מהם לתקן חפץ שעדיין שייך למפעל או חפץ של הפקר? והאם כשציבור ינהג כך יהיה מותר לכל אחד לקחת את המקרר מבית השכנים? ומה המשמעות העקרונית של השארת כלי של גויים בידך? הרי התורה מחשיבה את מעבר הכלים מגוי לישראל כעין גיור, כלשון הירושלמי במסכת עבודה זרה (פ"ה הט"ו), שהטבילה נחוצה מפני שהכלים "יצאו מטומאת גוי ונכנסו לקדושת ישראל". אם כן, מי שלא מתכוון לזכות, ולשיטתו זהו כלי סעודה, משאיר את כלי סעודתו בטומאת הגויים ואוכל כך כל ימיו. פתרונות מסוג זה הוזכרו לפעמים בפוסקים (עיין 'טבילת כלים' עמ' קיג-קיד), אך מדובר במקרה שהחובה להטביל ברורה ואין אפשרות לעשות זאת, ועיין שם, שיש שערערו על כך, שזהו פתרון זמני ואי אפשר להגדיר כהפקר חפץ שמשתמשים בו באופן קבוע.
את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il