ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט

תפילה בזמן שסובלים מעצירות | שאלות ותשובות | אתר ישיבה

Bookmark and Share RSS לנושא זה Rss אפשרויות חיפוש
שלום אורח, ( התחבר / הרשם )


י"א תמוז תשע"ג

תפילה בזמן שסובלים מעצירות


הרב עזריה אריאל

שאלה:
שלום הרב.
מחילה על השאלה הלא נעימה.
יש לי בעיה רפואית שגורמת לכאבי בטן, הרגשת מלאות בבטן, ועצירות.
כמעט לפני כל תפילה אני הולך לשירותים, לפעמים יוצא, לפעמים יוצא מעט, ולפעמים בכלל לא. דבר זה מאוד מקשה עלי.
השאלה שלי היא: א. האם אני צריך כל פעם ללכת לפני התפילה? ב. האם יש להתאמץ קצת בשביל להוציא אפילו קצת?

אודה אם הרב יוכל לעזור לי.



תשובה:
לשואל, שלום ורפואה שלמה!

במצבך המיוחד, כשיש רק "הרגשת מלאות" אין צורך להתפנות, ואילו כשאתה מרגיש צורך להתפנות - יש לעשות זאת, בלי להתאמץ להוציא מה שלא יוצא בקלות. אם גם זה מעורר קושי רב - ניתן להקל, אם אתה מרגיש שאתה מסוגל להתאפק במשך כשעה פלוס. אם אינך מסוגל להתאפק במשך זמן זה - עליך להתפנות מיד.

הרחבה ומקורות:

לשון חז"ל: "הנצרך לנקביו אל יתפלל" (ברכות כג ע"א). הגדרת "נצרך לנקביו" איננה "הרגשת מלאות" אלא "צורך להתפנות". אמנם לכתחילה ראוי להתפנות לפני התפילה גם כשיש רק "הרגשת מלאות", כדי לעמוד לפני המלך בהרגשה של גוף נקי (בית חדש, או"ח סימן צב), אבל החובה להתפנות היא רק כאשר יש הרגשה שהפסולת עומדת לצאת (כך כתב הרב ואזנר שליט"א, קובץ 'מבית לוי' חלק יא עמ' סז). ובמצבך, שיש לך תחושה קבועה של מלאות, יש להקפיד על החובה ולוותר על מה שראוי לכתחילה. לכן, גם אינך צריך להתאמץ שיצא עוד קצת, אלא להוציא את מה שיוצא בקלות.

לגבי מי שצריך להתפנות אבל מסוגל להתאפק, נאמר בגמרא (ברכות כג ע"א) חילוק: מי שנצרך לנקביו ו"יכול להעמיד עצמו [=להתאפק] עד פרסה" [כשעה פלוס של הליכה], - תפילתו תפילה, ואם אינו מסוגל להתאפק - תפילתו תועבה. לפי גרסת רש"י והרי"ף שם, במצב שבו ניתן להתאפק מותר להתפלל לכתחילה, אולם לפי רוב הראשונים הדבר אסור לכתחילה אלא שבדיעבד הרי זו תפילה. בשעת הדחק הקלו המגן אברהם (סימן צב סק"א) והמשנה ברורה (שם סק"ה) לסמוך על דעת הרי"ף (המקרה שדנו בו הוא כשאם ילך להתפנות כעת יעבור זמן התפילה, והורו שעדיף שיתפלל כעת). ומצאתי ראיה לדעת הרי"ף מהירושלמי בברכות פ"ב ה"ג: "אמר רבי אלכסנדרי: 'שמור רגלך כאשר תלך אל בית האלקים' - שמור עצמך מן הטיפים היוצאות מבין רגליך. הדא דתימר בדקים, אבל בגסים אם יכול לסבול - יסבול". משמע בפירוש כרש"י והרי"ף, שמי שיכול להעמיד עצמו מותר.

לכן, אם גם הרגשת הצורך להתפנות גורמת לך קושי רב, יש להקל בשעת הדחק להתפלל גם אם אתה צריך להתפנות, אם לפי הרגשתך אתה מסוגל להתאפק במשך כשעה פלוס. אולם, אם אתה מרגיש צורך דחוף להתפנות - אין להתפלל כך.



ברצוני לשאול שאלה בהמשך לתשובה זו





את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il