בוקר טוב מקרה שקרה לי במוצש ומבקש לדעת איך הייתי אמור לנהוג. לאחר סיום ברכת ההבדלה תוך כדי לגימה מהכוס הבדלה נכנס זבוב לתוך היין , בזכות אישתי שראתה את הזבוב חומק מהראדר שלי ,הפנתה את צומת ליבי ואמרה לי לירוק את היין. וכך עשיתי והרקתי את היין יחד עם הזבוב המת לצלחת. לאחר מכן לא שתיתי עוד מהיין של ההבדלה כיוון שנגעלתי מהזבוב המת שהיה בתוך היין . האם נראה שהייתי אמור לשתות מהיין שבכוס כדי שלא תהיה ברכה לבטלה? מה קורה במקרה שחלק מהזבוב/חרק (כנף/אבר כלשהו) נתלשה ונשארה בכוס יין ,האם גם אז צריך לשתות? האם אני אמור/יכול לעשות שוב הבדלה (עד יום שלישי ) ? בברכת יום טוב

לשואל, שלום! מי שעשה קידוש או הבדלה ולא שתה לפחות 50 סמ"ק ("מלוא לוגמיו"), הוא או מישהו מהשומעים - לא יצא ידי חובתו. עשית נכון בכך שפלטת את הזבוב, כמובן, אבל מצד הדין ניתן היה לשתות את שאר היין, כדברי הגמרא במגילה יג ע"ב, ששמה בפיו של המן הרשע את המילים הבאות: "ואפילו נופל זבוב בכוסו של אחד מהן - זורקו ושותהו [את הכוס, כמובן]. ואם אדוני המלך נוגע בכוסו של אחד מהן - חובטו בקרקע ואינו שותהו". כמובן, אם יש חשש שנשאר חלק מהזבוב ביין צריך לסנן אותו. אם היין מעורר בך גועל נפש - מסתבר שאינך חייב לשתות אותו (ואולי אפילו איננו ראוי לקידוש בשבילך משום "הקריבהו נא לפחתך", עיין משנה ברורה סי' רעב סק"ג), אבל היה עליך להביא יין אחר, לברך עליו בורא פרי הגפן בלבד, ולשתות ממנו כשיעור. גם אם היין היה על השולחן - צריך לברך שוב בורא פרי הגפן, מאחר שבשעת ההבדלה לא הייתה כוונתך לשתות עוד (על פי משנה ברורה סי' רעא ס"ק עח). מאחר שלא עשית זאת, ולא יצאת ידי חובת הבדלה, עליך לעשות כעת הבדלה מחדש, אך ללא ברכת הבשמים והנר: הן משום שברכות אלו נוהגות רק במוצאי שבת והן משום שאותן קיימת והקשר שלהן להבדלה עצמה אינו חיוני. מקור הדברים לגבי קידוש - בשולחן ערוך סימן רעא סעיף טו, לגבי יין שנשפך אחרי הברכה, ובשמירת שבת כהלכתה חלק ב פרק ס סעיף מא לגבי הבדלה) (ולתשומת לבך - הביטוי שכתבת 'צומת לבי' הוא סלנג שלקוח מ'תשומת לבי' וראוי לשרש אותו לפחות משפת הכתיבה. לא כי יש בו בעיה מיוחדת, אלא משום שהוא מחדיר שיבושים לשפה)