שאל את הרב

  • תורה, מחשבה ומוסר
  • מצוות הלימוד

לימוד תורה לשמה

undefined

רבנים שונים

ט"ז תמוז תשע"ג
שאלה
שלום הרב! שמעתי רבות בטובת הלימוד תורה לשמה. בפרקי אבות נאמר שכול העוסק בתורה לשמה זוכה לדברים הרבה. ואם תלמד בשביל לזכות בדברים הרבה - אז זה לא לשמה! ואם תלמד לשכר תעבוד עצמך.. איך אפשר ללמוד תורה לשמה?
תשובה
שאלת איך ניתן ללמוד תורה לשמה כשיש על הלימוד לשמה שכר גבוה כל כך. קודם כל צריך להבין שהמשנה אינה מדברת אל מי שלומד תורה לשמה. היא אמנם מדברת עליו אך היא מופנית אל כלל ישראל, אל כל מי שעוד לא השיג בלימוד התורה את מדרגת ה"לשמה". והנה השאלה: כיצד יתכן שאדם יצליח ללמוד תורה לשמה כשיודע שיש על כך שכר כל כך גבוה?! ישנן מדרגות מדרגות בלימוד ה"לשמה", וכל אחד זוכה לטעום חלק מהן. ברמה הפשוטה, אדם שמגיע למדרגה המזוככת ביותר של ה"לשמה" (יש כאלה בכל דור), דבק בקב"ה ובלימוד התורה ברמה כל כך גבוהה, שהשכר הוא אינו המניע שלו כלל. משל למה הדבר דומה? נסה לחשוב על הדבר הגשמי החשוב לך מכל, דבר שכיף לך ביותר או דבר שאתה רוצה בו ביותר (תחשוב באמת). זה יכול להיות ללכת למסיבה, לאכול דבר טעים, לאהוב מישהו, לטייל, לראות סרט או כל דבר אחר. אם יאמרו לך שאותו דבר בריא לך, זהה בכלל ישפיע עליך? אף אדם לא ילך לחתונה של אחיו רק כדי להבטיח שבעתיד אחיו יבוא לחתונה שלו. הדבר ברור כשמש שאדם הולך לחתונה של אחיו משום שהוא שמח ומתרגש להשתתף עמו בשמחתו. אדם שמכור לקפה אינו שותה את הקפה בגלל ששמע על כך שיש מחקר שאומר שקפה הוא בריא. אדם שאוהב מישהו, אינו אוהב אותו בגלל שאומרים שאהבה זה דבר בריא (לגוף). נער ש"שרוף" על טיולים, אינו מטייל בגלל שלטייל זה ספורט. מי שמכור לראות סרטים, לא עושה זאת בגלל שזה מפתח לו את הדמיון ומשפר לו את האנגלית. כך גם התורה. מי שדבק בתורה באמת, מי שלומד את התורה לשמה, "מתמכר" אליה, הוא כל כך רוצה ללמוד עוד ועוד ולשמח את ה' שהשכר כלל אינו תופס מקום בעיניו. הדבר ידוע גם בעולם הספורט. אדם שעושה ספורט יום יום בשביל הבריאות, מתישהו מתמכר לכך. הספורט הופך אצלו לערך עצמי (ולא כאמצעי לבריאות), ואם יום אחד הוא לא יעשה ספורט הוא ירגיש פחות טוב. כל כך יהיה חשוב לו לעשות ספורט, שגם אם יאמרו לו שהוא עושה יותר מידי וזה מזיק לבריאות שלו, יהיה לו קשה להפסיק. כך גם בתורה. בהתחלה אדם לומד בשביל שכר, וככל שעובר הזמן והוא לומד יותר, השכר פחות חשוב לו. הדבר מודגש ביתר אצל ילדים קטנים. בהתחלה צריך לתת להם ממתק כדי שיסכימו ללמוד, עד שהם כבר רגילים בתורה ולומדים אותה גם אם לא יקבלו ממתק (ודברי הגמרא ידועים ש"לעולם יעסוק אדם בתורה ובמצות אף על פי שלא לשמה, שמתוך שלא לשמה - בא לשמה". והגר"א אומר על כך שבכל מקום שכתוב "לעולם" הכוונה שזו הדרך היחידה, וכך בלימוד תורה אין אפשרות להגיע ללימוד לשמה בלי ללמוד לפני כן שלא לשמה). הרובד הנוסף והעמוק יותר, הוא שאדם שלומד תורה לשמה אינו צריך את השכר בשביל עצמו. הוא צריך את השכר כדי לעשות נחת רוח לפני ה'. ה' ברא את העולם כדי להיטיב עם הבריות (רמח"ל). כשמגיעים לרמה גבוהה של לימוד לשמה, רצון ה' ורצון האדם מתאחדים, ואז האדם לומד גם בשביל לעשות נחת רוח לה', בכך שה' יכול להיטיב עימו ולתת לו שכר על לימוד התורה. חשוב לשים לב שהשכר שכתוב במשנה (אבות ו,א, אך יש מקורות בהן מופיע שכר אחר) הוא רוחני ביותר, וגוי למשל, לא יראה בו כשכר גדול. שתזכה לגדול בתורה וללומדה לשמה, יחד עם כל אם ישראל. ר' יאיר שטרן
את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il