שאלה: בס"ד לרב שלום, 1.האם מרה ומדבר שור הם שני מקומות שונים? 2.מה הכוונה מדבר שור? למה קראו למקום כך? 3.האם מרה זה מדבר 4.האם עמ"י קוראים למקום מרה כי לאחר שהתנסו במים המרים קראו למקום כך לפני כן לא קראו למקום מרה?
תשובה: לשואל שלום,
שאלה 1 ושאלה 3: מדבר שור הוא המדבר שעוברות בו הדרכים המוליכות אל מצרים. אחר הליכה של שלושה ימים הגיעו בני ישראל למקום אשר שמו מרה. מקום זה מזוהה עם "עין חוארה" של היום (ברכת מים מרים במישור החוף המזרחי של מפרץ סואס, בערך שבעים ק"מ דרומית מזרחית לסואס, וכשמונה ק"מ מצפון לעין ע'רנדל מדרום לואדי אמרה). ראה "דעת מקרא".
ובמכילתא דרבי שמעון בר יוחאי (פרק טו) אמרו: "ויצאו אל מדבר שור - זה מדבר כוב. אמרו עליו על מדבר כוב שהיה שמונה מאות פרסה על שמונה מאות פרסה וכולו מלא נחשים ועקרבים".
שאלה 2: על משמעותו של השם "מדבר שור" עמדו חז"ל (שמות רבה כד, ד): והסבירוהו באופנים שונים: (א) "אין אנו מוצאין שיש מדבר ששמו שור ומהו מדבר שור, אמר ר' יצחק: בזכות אברהם שדברתי עמו ואמרתי לו 'וגם את הגוי אשר יעבודו' וגו' (בראשית טו), שכתוב בו 'וישב בין קדש ובין שור' (בראשית כ)". (ב) ועוד שם: "ר' אבין אומר: מהו מדבר שור? שנתאוו ישראל ליעשות בו שורות שורות דגלים דגלים". (ג) ועוד שם: "מהו מדבר שור? אלא עד שלא יצאו ישראל ממצרים היה העולם מדבר, כיון שיצאו נעשה העולם שור". (ד) ועוד שם: "עד שלא קבלו ישראל את התורה היה העולם עשוי מדבר, כיון שקבלו את התורה נעשה העולם שור". מובן שיש להעמיק בדבריהם ולהבינם אל נכון.
הסבר נוסף מובא ב"דעת מקרא" (שמות טו, כב הערה 1*), זו לשונו: 'שור' מקביל בלשון מקרא ל'עין' – "...בן פרת עלי עין, בנות צעדה עלי שור" (בראשית מט, כב). ולפי זה לשון 'שור' עשוי להתפרש בהרחבה לכל מקור מים. והכוונה לתעלת ספר מצרית קדומה, שעברה סמוך לזרוע הפילוסית ונקראה בלשונם 'המים המפרידים'. והמדבר הסמוך לה נקרא במקרא על שמה 'מדבר שור'.
שאלה 4: המקום נקרא מרה בפי הבריות בגלל המים המרים שהיו בו עוד לפני המעשה המסופר. כך נראה מלשון הפסוק.
גירסת הדפסה
שלח לחבר