מובא ברמב"ם הלכות מלכים פרק ו', יב: אין קוצצין אילני מאכל שחוץ למדינה, ואין מונעין מהם אמת המים כדי שייבשו שנאמר: " לא תשחית את עצה" (דברים כ', י"ט) וכל הקוצץ, לוקה. ולא במצור בלבד אלא בכל מקום, כל הקוצץ אילן מאכל דרך השחתה לוקה. אבל קוצצין אותו, אם היה מזיק אילנות אחרות, או מפני שמזיק בשדה אחרים, או מפני שדמיו יקרים; לא אסרה תורה, אלא דרך השחתה. סעיף יג] כל אילן סרק מותר לקוץ אותו, ואפילו אינו צריך לו. וכן אילן מאכל שהזקין, ואינו עושה אלא דבר מועט שאינו ראוי לטרוח בו מותר לקוצו. וכמה יהיה הזית עושה, ולא יקוצנו רובע הקב זיתים; ודקל שהוא עושה קב תמרים, לא יקוצנו.
מובא בטורי זהב (יורה דעה קט"ז ו'): " ...וכתב הרא"ש ואם היה צריך למקומו מותר. מזה התרתי לאחד...לקוץ האילנות אע"פ שיש בהם פירות כדי לבנות בית דירה עליה ".
גירסת הדפסה
שלח לחבר