אולי אפשר להסביר את דבריו ש’’כבוד הוא לרב שרבים צריכים לו’’ שהצורך הוא לא אותו צורך שיש בברכות אמצעיות. הצורך בברכות אמצעיות הוא צורך שלי. ובמשל, יש פעמים שאני צריך את הרב לצורכי. אני רוצה לאכול אבל לא יודע אם מותר. לכן אני שואל את הרב. אבל אין לי צורך באמת ברב, יש לי צורך בתשובה. אם חבר או ספר היה נותן לי תשובה אמינה אז זה גם היה מספיק. אבל כאשר אני צריך את הרב כי אני רוצה להדבק בתלמידי חכמים, כי אני רוצה להדבק בתורתו אז אני צריך באמת את הרב. צורך כזה הוא כבוד יותר לרב מאשר הצורך הראשון. כך אפשר לומר גם בתפילה. כאשר אנו צריכים את הקב’’ה כדי שיספק את צרכינו זה דומה לצורך הראשון. אבל כאשר אנו מבקשים ברכנו כולנו באור פניך הרי שאנו מבקשים לדבוק בקב’’ה. אנו צריכים את הקב’’ה בעצמו ולא את מלוי צרכינו. חילוק זה שנמצא באופן ברור בהבדל בין ברכת רפאינו לברכת רפואה. חילוק זה נמצא באופן עדין יותר גם בין ברכת בונה ירושלים לברכת רצה. לכאורה שניהן עוסקות בבנין ירושלים והחזרת הכבוד. מדוע צריך שתי ברכות . אלא נראה שהמקום הפנימי של האדם שממנו הוא מבקש הוא המהווה את השוני. ברצה אנו מבקשים את הקשר עם הקב’’ה. ולכן הניסוח רצה ה’ אלוקינו בעמך ישראל. כמו אשה המבקשת מבעלה שיאהב אותה. אנו מבקשים שיקבל את קורבננו באהבה. אנו מבקשים לא רק שהקב’’ה ישוב, אלא שעיננו יחזו בכך. יש כאן הבעת רצון אמיתי של קרבה. אני לא מבקש על ירושלים כי זה תפקידי, או בגלל שזה חשוב לעולם. אלא יש כאן רצון פשוט לקרבת אלוקים. כאשר אנו רוצים את קרבת ה’ זה כבוד ה’. אשמח לשמוע תגובה. כי זו שאלה שבאמת הטרידה אותי לא רק כבירור תורני אלא ככוונה פשוטה בתפילה. ולכן חשוב לי כפליים לשמוע תשובה.

נהנתי מהתשובה. אני חושב שההסבר טוב ואמיתי. לגבי ברכת בונה ירושלים עדין חושבני שהדברים טעונים הסבר, כי קשה לומר שהבקשה על ירושלים באה מרצון להנאה עצמית. ואולי אפשר לומר שמכל מקום יש בה גם צד חומרי יותר של בנין המלכות בעם, ועל גביה בא הצד הרוחני של ירושלים שבברכת רצה, ולכן אף ששתיהן בקשות להגדיל שם שמיים בעולם, השנייה עוסקת בצורה ישירה יותר במטרה הסופית. בכל אופן לגבי הכוונה האישית, בכל מקרה המעלה הגדולה יותר של תפילה היא כשאנו מבקשים בעיקר על כבוד ה', ואפילו בברכת רפאנו וכדו' יש לכוון שתהיה לעם ישראל שלימות בבריאות ובפרנסה כדי שיוכל לעבוד את ה' יותר טוב ללא הפרעות וטרדות, וכן כי כל צער של יהודי הוא גם צער של השכינה, ואנו מתפללים על השכינה. יישר כח וחיילך לאורייתא!