- הלכה
- תכלת
שאלה
אבל התכלת של האדמו"ר מראדזין שדנו בה גדולי ישראל באותה תקופה (ושהופקה מדיונון הרוקחים) נדחתה מכיוון שלא התאימה לכתוב במקורותינו? : הרמב"ם כותב שעל צביעת התכלת ש"שעומדת ביופיה ולא תשתנה" ואילו תכלת ראדזין יורדת בכביסה פשוטה, יש לדיונון גידים ועצמות, בעוד שעל-פי הירושלמי (שבת פרק א) לחלזון לא אמור להיות גִדים ועצמות, צבעו כחול כהה מאוד, בעוד לפי הרמב"ם צבע התכלת כ"דמות הרקיע הנראית לעין השמש בטהרו של רקיע", הדיונון אינו חילזון (אין לו קונכייה) ויש על זיהוי הדיונון קושיות רבות.
לעומתו, התכלת שאנו עוסקים בה היום (ומופקת מהחילזון ארגמון קהה קוצים) נתגלתה רק לפני כ25 שנה. היא מתאימה לכל הקריטריונים שמופיעים ברמב"ם: צבעה כעין הרקיע בטהרתו, הצביעה מאוד עמידה (לא יורדת אפילו כשמשרים אותה שעות באקונומיקה,),בבבא מציעא כתוב ש"אני הוא שהבחנתי (במצרים) בין טיפה של בכור לטיפה שאינה של בכור, אני הוא שעתיד להפרע מן המטיל קלאילן בכסותו ואומר תכלת הוא", והצבע שמופק מקלא אילן זהה לחלוטין מבחינה כימית לצבע שמופק מהארגמון, מצבורי-קונכיות המנוקבות בדיוק במקום ממנו מופק הצבע - מקום-הבלוטה נתגלו בצפון ארץ ישראל (כיום בינתיים בשליטת לבנון), ואכן מעידה הגמרא כי ציָדי חלזון היו מסולמהּ של צור ועד חיפה (שבת כו ע"א)?
אשמח אם הרב יוכל להתייחס לזיהוי החדש, שנראה שגדולי ישראל טרם דנו בו.
תשובה
גם צורת ההפקה בימינו אינה זהה לזו שהייתה בעבר.