- שבת ומועדים
- ספר שמות
שאלה
כאשר יתרו מציע למשה לבחור שופטים הוא מציע לו שיבחר שופטים אנשי חייל ויראי ה’ ואנשי אמת ושונאי בצע,
מדוע כשמשה מסכים להצעה הוא בוחר רק אנשי חייל?
2.באיזה נושאים שפט משה את העם?
3.למה יתרו היה צריך להציע למשה למנות שופטים מה לא ידע להבין זאת לבד?
4.האם בכל שופט היה צריך את כל התכונות שיתרו אמר או שהיה צריך להיות בשופט לפחות תכונה אחת מתוך הרשימה?
5.לפי הפשט משה שפט לבד ומה לגבי הדרש?(לפני עיצת יתרו)
6.האם העם בא למשה כדי לדעת מה נפסק במחלוקת או גם מגיע כדי ללמוד ממשה את מצוות ה’ גם אם אין לו איזה מחלוקת
מהי התוכחה של יתרו כלפי משה האם למה אתה שופט בעצמך את העם או שישנה תוכחה נוספת?
תשובה
לשואל שלום,
לשאלות אלו ניתנו תשובות שונות במפרשים, ומן הראוי לעיין בדבריהם. אשיב בקצרה לפי הסדר:
שאלה 1: לשאלה זו נדרשו חז"ל (פסיקתא זוטרתא יתרו יח, כה) והשיבו: "ויבחר משה אנשי חיל - קיצר בענין ואמר אנשי חיל, אנשי חיל בממון, אנשי חיל ביראה, אנשי חיל במצות". לאמור: לא שינה משה מעצת חותנו, אלא קיצר הכתוב בדבר וכלל המידות כולם ב'אנשי חיל'. (ראה גם דברי ראב"ע וחזקוני שמות יח, כה)
לפי מדרש אחר (מדרש אגדה יתרו יח, כה) הסיבה לכך היא שמשה לא מצא שלוש מידות אלו ועל כן הסתפק ב'אנשי חיל'. בדרך זו מבאר גם הספורנו (שמות יח, כה).
שאלה 2: לפי רמב"ן (שמות יח, טו) באו אל משה כדי שיתפלל על חוליהם (ראה בראשית כה, כב ומלכים ב' ח, ח), כדי להודיעו מה שאבד להם (ראה שמואל א' ט, ט), כדי לשפוט אותם וכן כדי להודיע להם את חוקי ה' ואת תורותיו. וראה "העמק דבר" שם. (יצויין כי התשובה לשאלה זו כפופה גם לשאלת הזמן בו אירע המעשה – לפני מתן תורה או אחרי, ונחלקו המפרשים בדבר).
שאלה 3: אכן העלימה ההשגחה מעיני משה רבנו עצה זו, כדי לזכות את יתרו בדבר, וכך אמרו חז"ל (ספרי בהעלותך עח): "ולמה נתעלם מעיני משה? לתלות זכות בזכאי, כדי שיתלה הדבר ביתרו".
שאלה 4: מפשוטו של מקרא נראה שדרש המצאותן של כל התכונות. וראה מה שכתבנו בתשובה לשאלה 1.
שאלה 5: רש"י (שמות יח, יח) מביא דברי חז"ל שמשה רבנו לא שפט לבדו אלא עם אהרן וחור ושבעים הזקנים (ועדיין העומס היה רב).
שאלה 6: ראה מה שכתבנו בתשובה לשאלה 2. ובאשר לתוכחת יתרו, מלשון הפסוק קשה להכריע מה היתה שאלת יתרו, ושתי הבנות אפשריות: (א) מדוע רק אתה יושב, ואילו הם עומדים? (ב) מדוע רק אתה יושב, ואין שופטים נוספים יושבים?
מפסוק יג (בפרק יח) משתמע שיתרו דואג לעם העומד לפני משה "מן הבקר עד הערב" (וכך פירשו רשב"ם, ראב"ע ורמב"ן). ומפסוק יח משמע שיתרו גם דואג לחתנו - "נבל תבל גם אתה" וכך נשמע גם מלשון "והקל מעליך" שבפסוק כב. ואילו לפי רש"י (בפסוק יג ד"ה וישב משה וגו' ויעמד העם) - "יושב כמלך וכולם עומדים... שהיה מזלזל בכבודם של ישראל" - לא הטורח אלא הזלזול הזה הדאיג את יתרו דומה שרש"י לא פירש כשאר המפרשים משום שבהמשך פירש "מן הבקר עד הערב" לא כמשמעו, אלא שהתורה החשיבה דינו כאילו עוסק בתורה כל היום.
בברכה נאמנה