בס"ד הרב אמר שאם לאותו אדם המעשה אסור, אזי אסור לו לבקש מאחר שלו מותר לעשות זאת עבורו. אבל רק ההלכה הקודמת לא מזמן אמרה שאדם אשכנזי נניח שאוכל מרק נניח אצל בני עדות המזרח, מותר לו. מפני שלאותו אדם מותר לשים אוכל נוזלי וקר על הפלטה. אז למרות שלאשכנזי אסור, הוא יכול לאכול מזה כי אותו תמני עשה זאת בהיתר. אז התבלבלתי לגמרי. למה אסור לו לבקש ממנו לעשות מעשה שלו מותר אם למבקש זה אסור?

מותר לאכול מרק שספרדי שם על הפלטה מדעתו, אבל לאשכנזי אין לומר לו להניח את המרק על הפלטה.