רבים מהערבים שאנו נלחמים בהם הם למעשה בנים לאימהות יהודיות (כתוצאה מאלפי ואולי רבבות נישואי תערובת). חלק גדול עוד יותר הם צאצאים ליהודים (כגון ביטא וסמוע). האם הגישה שלנו אליהם כאויבים צריכה להיות שונה בגלל זה? או אולי להיפך, כדין רודף? האם מלחמתינו צריכה להיות דווקא בהנהגה? או גם בכל ההמון המוסת? ויתירה מכך, אחוז גבוה מאוד מהלוחמים בצה"ל אינם יהודים, האם גם זה לא משנה כלום?

הערבים שנולדו לאמהות יהודיות מעטים והם לא מזוהים בתוך האוכלסייה הערבית ובטלים ברוב. אין צורך להתייחס לזה וכן לאידך גיסא אין צורך לחטט בזה.