|
י"ח תמוז תשע"ג
מדוע אסורה אונאת הגר
שאלה:
כתוב בתורה "וגר לא תונה ולא תלחצנו כי גרים הייתם בארץ מצרים", כלומר, שלעם ישראל אסור להונות גר כיון שהוא עצמו גר. אולם לענ"ד יש לשאול הרי בכל זאת יש הבדל בין עם ישראל לבין גר בימינו.
א) עם ישראל "התגייר" מזמן, לעומת גר בימינו. (בפרט אם נלך לפי הדעות שאיסור הונאת גר לא קיים בצאצאי הגר, ואם כן עם ישראל כבר אינו נחשב גר.)
ב) עדיין יש הבדלים בין אדם מישראל לגר, כמו לעניין מינוי למלך, נישואין עם כהן, ועוד.
ג) עם ישראל "התגייר" כי לא הייתה ברירה אחרת, כי באיזו שלב עם ישראל היה חייב להיווצר, (אלא אם כן תאמר שהקב"ה יכל ליצור את עם ישראל ישר עם בריאת העולם, ולא "לחכות" עד שיווצרו שבעים אומות ורק אח"כ ליצור את עם ישראל) מה שאין כן גר שהייתה לו ברירה -להתגייר או לא.
אמנם חלק מהשאלות ירדו אם נפרש את הפס’ לא כמתייחס לגר צדק, אלא גר במובן של אדם שבא ממדינה אחת למדינה אחרת, אך גם אם זה פשט הכתוב, ההלכה לא הבינה כך, ההלכה הבינה ש "גר" בפס’ הכוונה לגר צדק.
תשובה:
המפרשים אכן הרגישו בקושי זה, והרמב"ן אף כתבו בפירוש (רמב"ן שמות כב, כ): "לא הוכשרו כל הגרים בעבור היותנו גרים בארץ זמן, ואין טעם שיהיו מובטחים לעולם בעבור כן". ולפיכך פירש שאין זה טעם האיסור אלא חיזוק ו"דירבון" עבורנו לקיימו, שלא נחשוב שאין מי ששומע את זעקתו ולכן יהיה קל בעינינו לצערו, כי כפי שה' שמע צעקתנו כשהיינו גרים במצרים כך ה' שומע צעקתו.
רש"י פירש שה"דירבון" הוא שאף הוא יכול להונותנו בחזרה ולהשיב לנו שאף אנו היינו גרים.
האבן עזרא פירש שה"דירבון" הוא שנזכור שגם אנו היינו גרים כמונו (ולכן נרחם עליו ע"י שניזכר במצבנו, ולא נתגאה כלפיו שהרי אף אנו היינו כמוהו).
בברכה,
ברצוני לשאול שאלה בהמשך לתשובה זו
|
גירסת הדפסה
שלח לחבר