שאלה
אני מו"צ.
ישנה מחלוקת בין המשנת יעקב [הרב רוזנטל, הלכות זרעים, א, קיא] ובין החזו"א [כלאים, יג, טז]. הראשון סובר, שכל דיני עציץ לא נקוב זה מדין שזה לא יונק מהארץ. ולכן חלה בעציץ לא נקוב פטורה מהתורה. אך דעת החזו"א, שהפטור הוא בגלל שנחשב שגדל בחו"ל. ולכן אם הגלגול היה בארץ חייב דאורייתא.
האם יש הכרעה ומה המנהג לפסוק במחלוקת זאת?
תשובה
בס"ד
שלום וברכת ד'
מכיוון שעל הגדל בעציץ שאינו נקוב מברכים את הברכה הרגילה, כיוון שגדל בעפר (אמנם יש חולקים, אבל כבר כתבתי על כך במקום אחר התורה והארץ ח"ו עמ' 364), על כן ברור שאם הובא לארץ ונתגלגל בה חייב בחלה מדאורייתא. לא ראיתי את הרב רוזנטל זצ"ל.
בברכת התורה והארץ
הרב יהודה הלוי עמיחי
מכון התורה והארץ
כפר דרום אשקלון
