שלום רב, השאלה שלי מתחלקת ל2 חלקים: חלק ראשון- היחס לתנועת נוער מעורבת והתחזקות- ב"ה התחזקתי בשנים האחרונות ואני כבר בת 21 ועדיין ממשכיה ללכת לסניף [הבוגרים קשורים מאוד]אני יודעת שחברה מעורבת אסורה אבל אני מרגישה כאילו אני ארק לבור ששתיתי ממנו.בנוסף זה קצת אגואיסטי לעזוב כי אני יודעת את האמת ולהשאיר "מאחור" את השאר שיגלו אותה [או לא ח"ו] בשירות לאומי או בהסדר. האם נכון להשאר בתנועה? האם זו לא מצווה הבאה בעברה? בנוסף,איך לדעת הרב ניתן לחזק בעדינות לאט לאט את כולם ולא ליצור אנטגוניזם לחברה נפרדת וכו'? החלק השני- מתייחס לבנים יותר מלבנות, נשאלתי האם בחור ישיבה [בהסדר] צריך להתעמק בתורה בלבד? ואסביר: הבחור הנ"ל שקדן מאוד ורוצה להתקדם מאוד אבל הוא מרגיש שהחברה שהוא נמצא בא מורידה אותו מעט,וגם בסניף, [מתקשר לשאלה 1] הפחד הוא מלהיות דחוי חברתית או לקחת הפסקה מהחברה שנה ואז להשאר בלי חברים. מה הנוהג בלימוד תורה מול חברה במידה והחברה היא כבר לא באותה רמה שהאדם נמצא בה? האם הרב יכול לכוון להדרכות? תודה רבה וסליחה על האריכות

שלום רב: אם את מרגישה שאת נפגעת מכך שאת הולכת לסניף אז אל תלכי. אבל אם את לא נפגעת ואת הולכת בכדי לעזור שם ליצור אקלים חברתי רציני יותר אז אפשר להמשיך ללכת. דרך ההשפעה בדרך כלל אינה באופן ישיר ולא בדרך של דיבורים רבים סביב הנושא. אולם מצד שני כשהנושא עולה ממילא ודאי שיש לומר את עמדתך בצורה ברורה. בנוגע לבחור ישיבה כדאי שישאל את רבותיו בישיבה. בנוגע לבן הנושא יותר מורכב. גם מבחינת השקיעות בתורה. וגם מבחינה אישית אצל האיש ענין היצר יותר מסובך. בגיל שלכם כבר מדובר על גיל בוגר שהפגישות גם יכולות להביא לשידוך וזה בודאי כבר מתאים בגיל זה. המשימה העיקרית שלך בגיל זה זה להקים משפחה ולהיות רעיה ואם טובה. שאר המשימות זה בונוס. כל טוב