בתשובות והנהגות (כרך ב סימן לה) דן בשאלה של נשים בברכות התורה וזו התשובה שלו: "בש"ע ס"ס מ"ז איתא שנשים מברכות ברכת התורה, ובמ"א בשם האגור כתב הטעם משום שחייבות ללמוד מצוות שלהן, ותמה הגר"א שזה אינו חיוב מדין תלמוד תורה רק בגדר הכשר, והיאך תברך על כך, ומפרש שמברכת כמו על מ"ע שהזמן גרמא שנהגו לברך. ודברי הגר"א זצ"ל מבוארים בברכת המצוות דאף שפטורה יכולה לברך על המצוה, אבל בברכת התורה בפשיטות נראה שכלול בה בקשה לתורה, ובפרט אם הם שלוש ברכות, ראשונה ושניה בקשה על העסק ומתיקות, והשלישית שבח להקב"ה שנתן לנו התורה, ויש לומר שנשים מברכות ברכת התורה היינו המעולה שבברכות דהיינו אשר בחר בנו מכל העמים ונתן לנו את תורתו שיסודה שבח לתורה, אבל אין לה קשר לעסק התורה ומתיקות בלימוד התורה, לכן אמינא דהא שנשים מברכות היינו אשר בחר בנו ששייך לה, ויוצאין בכך עיקר המצוה, אבל אין לה לברך לעסוק בתורה או על מתיקות התורה שלא שייך בנשים כלל. ומיהו הנשים באשכנז נהגו לברך כל הג’ ברכות וצ"ב, וע"כ לדעתם מברכות שכולם בגדר ברכת המצוות ומותר אף שפטורה, רק לדברינו נשות בני ספרד שלא מברכות על מ"ע שהזמן גרמא ומחמירות להחשיב ברכת התורה ששייך רק לאנשים (דלא כהב"י אלא כהפוסקים שהחמירו כן) דמ"מ יכולות לברך אשר בחר בנו לבד, שעיקרה ברכת השבח ושייך גם לנשים, ולא יברכו שאר הברכות וא"ש טפי, אבל הפוסקים וש"ע סתמו לברך ולא חילקו, ולדעתם נשים איתנייהו בברכת התורה וכמ"ש בב"י ע"ש. " לפי אך שהתשובות והנהגות מציג את הדברים נראה שלדעת השולחן ערוך אם נשים לומדות הלכות הרי שהן מקיימות בכך מצווה, הבנתי נכון?

מדברי הבית יוסף ומהסבר הביאור הלכה משמע, שיש לנשים מצווה וחובה ללמוד דברים השייכים אליהם.