שאל את הרב

  • משפחה, ציבור וחברה
  • המקדש והקרבנות

הבאת קרבנות על חיובים שלפני הקמת המקדש

undefined

הרב עזריה אריאל

ד אב תשע"ג
שאלה
כשיבנה ביהמ"ק ב"ב, האם נצטרך להביא כל הקרבנות שנתחייבנו בהם בזמן הזה כגון חטאות, קרבן יולדת וכו’? לפי סברה פשוטה התשובה כן מפני שכעת הבעיה היא טכנית היינו אין מזבח בהר הבית אולם רציתי לדעת אם יש מקור לזה? (לא נראה לי שהמעשה ברבי ישמעאל בן אלישע בשבת י"ב ע"ב הוא מקור הלכתי)
תשובה
לשואל, שלום! אכן הדבר ברור כסברתך, שאם נוצרו כיום נסיבות המחייבות מישהו בקרבן הוא חייב להביאו, אלא שהוא מנוע מבחינה מעשית לבצע זאת, ואין בכך משום פטור. אינני יודע מדוע אתה סבור שהראיה שהבאת מהמעשה ברבי ישמעאל בן אלישע, שחילל שבת בשוגג וכתב על פנקסו "לכשייבנה בית המקדש אביא חטאת שמנה", איננו מקור ברור. בכל אופן, יש מקורות נוספים: בגמרא ביומא פ ע"א נאמר שמי שאוכל חֵלֶב בזמן הזה מתחייב חטאת (אלא שירשום את הכמות שאכל, שמא בית הדין בזמן שייבנה המקדש יגדיר אחרת את השיעור המחייב, עיין שם). כמו כן בכריתות ט ע"א נאמר שגר המתגייר בזמן הזה חייב בקרבן הגר, ובתחילה גם אמרו שיפריש כסף לשם כך, אלא שרבן יוחנן בן זכאי ביטל זאת מחשש למעילה בהקדש, אבל החיוב עומד בעינו (ועיין בערוך לנר שם). עוד נאמר בתוספתא בפסחים (פ"ח ה"ד): "גר שנתגייר בין שני פסחים - צריך לעשות פסח שני, דברי רבי. רבי נתן אומר: אין צריך לעשות פסח שני, שכבר לא נתחייב בראשון. ניתן להן לישראל לבנות בית הבחירה - היחיד עושה פסח שני ואין הציבור עושה פסח שני. ר' יהודה אומר: אף הציבור עושה פסח שני". לגבי גר סובר רבי נתן שאינו צריך להקריב פסח שני, משום שהפסח השני הוא תשלומין על החיוב בראשון, והרי זה היה גוי בפסח ראשון ולא התחייב בכלל. לעומת זאת לגבי האפשרות שעם ישראל יבנה את בית המקדש בין פסח ראשון לפסח שני לא נאמרה סברה זו לפטור, כי אכן הציבור היו חייבים. הצד לפטור הוא שיקול אחר, שיש הלכה מיוחדת (לדעת תנא קמא) שפסח שני נעשה רק על ידי מיעוט מישראל, ואם לא עשו פסח ראשון בציבור - לא יעשו ציבור בשני. לעומת זאת קרבנות שיש להם תאריך מסוים והתורה לא נתנה להם אפשרות תשלומין ("עבר זמנו - בטל קרבנו"), כגון קרבנות התמיד והמוספים - לא יהיה צורך להשלים בבית המקדש השלישי את כל מה שהחסרנו בגלות.
את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il