ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט
שבת בקראון פלזה עם הרב שמואל אליהו והרב יוני לביא ושבת שירה עם הרב סבתו
שאל את הרב שבת ומועדים תשעה באב ועשירי באב

באיזה דברים מותר לעסוק בט’ באב?

שאלה
למי שאינו יכול ללמוד כל היום בט’ באב ולעסוק בעניין החורבן (את יוסיפון כבר קראתי כמה פעמים ושאר הדברים אני משתעמם אחרי קצת זמן), האם יש פתרון או דברים אחרים שמותר לעסוק בהם בשאר היום?
תשובה
לשואל, שלום! לימוד תורה - אין לומדים תורה פרט לפסוקי תוכחה וענייני החורבן. נראה שמותר גם להרחיב את הידע הכללי על בית המקדש במידה ובסגנון המסייעים להעמקת האבל, באופן שטחי ולא בעיון. כשם שבאבלות פרטית קשה להתאבל בלי להכיר את המת, כך גם באבלות המקדש נדרשת היכרות בסיסית בשביל להתאבל (ב'מור וקציעה' סי' שז סי"א (ובעקבותיו ב'מחזיק ברכה' לחיד"א שם) כתב שמצווה לקרוא בימי בין המצרים בספר 'יוסיפון' חלק ששי, המבוסס על 'מלחמת היהודים על הרומאים' של יוסף בן מתתיהו. חלק זה כולל גם תיאור מפורט של בית המקדש). דברים גבוליים בין האסור למותר - יש להקל (עיינו ביאור הלכה סי' תקנג,ב). אמירת תהלים, אם היא כחלק מאמירת תהלים שגרתית - אסור, ואם בתור תפילה על נושא מסוים - מותר (פסקי תשובות תקנד,ד). המלצות קריאה - ספר ירמיהו פרקים לו-מג. מלכים ב פרקים כד-כה. גמרא מסכת גיטין דף נו-נז. מדרש איכה רבה. ולהבדיל: ספר 'מלחמת היהודים עם הרומאים' של יוסף בן מתתיהו. ספר האגדה עמ' קו-קיג, קמב-קנא, רצה-שב. ספרי היסטוריה של עם ישראל בזמן הגלות (למשל, קורות עם ישראל, הוצ' מסדה; תולדות ארץ ישראל, רפל). ספרי שואה. צפייה במחשב - אין להסיח את הדעת מהאבלות, ומותר לצפות בסרטים מתאימים לאווירת היום, למשל, על בית המקדש בבניינו וחורבנו (לא באופן מעמיק על פרטי הבניין אלא להעמקת ההתרשמות וחיזוק האבל), סרטים דוקומנטריים על השואה. החשוב מכל: לייחד זמן להתבוננות פנימית או שיחה על מה שאיבדנו ועל מה שעלינו לתקן, כציבור וכיחידים, כדי לחדש ימינו כקדם. לימוד תורה בט' באב
עוד בנושא תשעה באב ועשירי באב
שאל בהמשך לשאלה זו

לא ניתן להעביר הודעה לרבנים באמצעות מערכת התגובות.

את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il