שלום כבוד הרב. יש לי כמה שאלות בעיניין התפילה. 1.מתי אפשר לבקש בקשות בשמונה עשרה ? ראיתי שכתוב בגמרא שצריך לבקש באמצעיות אבל שמעתי שעדיף לפני היהיו לרצון השני כי ככה אפשר לענות על חלק מהקדושה ועוד כמה דברים, אז מה עדיף בשומע תפילה או לפני היהיו לרצון השני ? 2. ראיתי בסידור יוצרות לפרשת זכור וכו’ מה זה הדבר הזה ? 3. אני לא מצליח לכוון את ליבי בתפילת שמונה עשרה, כל הזמן קופצות לי מחשבות ולפעמים גם הרהורי עבירה של נשים לצערי, מה לעשות ? אני יודע שכתוב לעצור עד שזה עובר אז זה חוזר לי כל פעם מחדש אפילו סתם מחשבות לא קשורות..מה לעשות ? שמעתי שכתוב שגם האמוראים לא הצליחו לכוון וקפצו להם מחשבות זה נכון ? 4.קורבנות זה חובה ? ואם אין לי מספיק זמן ? אני לומד בישיבה תיכונית ולא נוהגים לומר לפני התפילה קורבנות או בשבת אני אף פעם לא מספיק עם הציבור אז אני חייב לומר ? 5.חייב לכוון את פירוש המילים בתפילה ? מה לפני כל מילה אני צריך לעצור ולהבין מה אני אומר ? יקח לי מלא זמן כל התפילה..וראיתי שהחפץ חיים כתב שצריך לפני כל ברכה בשמונה עשרה צריך לעצור ולהתבונן אז מותר להפסיק לכמה שניות לפני כל ברכה ? 6.אם אמרתי בבוקר גילוי דעת ותמיד נהגתי שלא לומר עד לא מזמן ובשמונה עשרה לכוון בכל ברכה בשם ה’ אדון הכל וכו’ ועכשיו אני לפעמים אומר גילוי דעת אז אני עדיין צריך להמשיך לכוון בשמונה עשרה בשם ה’ כי נהגתי ככה ? וראיתי בסידורים אשכנזים שאין את זה אז אשכנזים לא אומרים את זה ? 7.מה צריך לכוון בברכת אבות ? תודה רבה ישר כוח וסליחה על האורך

1. אין לאדם לשאול צרכיו בשלושת הברכות הראשונות שבשמונה עשרה וכן לא בשלושת הברכות האחרונות מאחר והם ברכות שבח ואין ראוי לאדם לבקש צרכיו בשעה שמסדר שבחו של קונו. (שולחן ערוך אורח חיים סימן קיב סעיף א) בברכות אמצעיות מותר לבקש צרכיו מעין הברכה, לכן אדם שיש לו חולה יכול להתפלל לרפואתו בברכת "רפאנו". כשאדם מתפלל על יחיד בברכה אמצעית יכול לבקש אף באמצע הברכה אבל כשמבקש על רבים או על כלל ישראל יבקש בלשון רבים בסוף הברכה כדי שלא יראה כמוסיף על מטבע שתיקנו חכמים בברכה. בברכת "שומע תפילה" אפשר לבקש כל צרכיו הן בלשון רבים והן בלשון יחיד ואף יכול לבקש על העתיד לבוא כגון, שלא תחסר פרנסתו ולא יהיו חולים מבני ביתו ושילדיו יהיו יראי שמים. כמו כן, אפשר לבקש צרכיו לאחר הפסוק הראשון של "יהיו לרצון" אשר בסוף התפילה. (שם סימן קיט סעיף א ובמשנה ברורה). אדם המתפלל במניין עדיף שיוסיף את בקשותיו לאחר "יהיו לרצון" כדי שיוכל לענות על קדושה וקדיש. (סימן קכב במשנה ברורה סעיף קטן ז ו-ח) 2. אלו תוספות לתפילה שיש נוהגים לאמרם בשבות מיוחדות. אתה ראית את התוספות של פרשת "זכור". 3. להקפיד לומר את התפילה מתוך סידור. 4. רבים לא מקפידים על כך (למרות שראוי). תאמר לפחות את הפרשה של קורבן התמיד. 5. להבין את פירוש המילים לא לוקח זמן רב ולא צריך בשבילו להפסיק בתפילה. כל פעם תוסיף עוד דבר לכוונה עד שתתרגל אליו והוא לא יקח לך זמן רב. 6. לכתחילה יש בכל פעם שמזכירים את שם ה' לכוון את הכוונות המתאימות אולם אין לומר אותם בפה כלל בזמן הברכה אלא רק לחשוב בראש. למי שקשה, ישנה עצה לומר בבוקר שבכל פעם שתזכיר את שם ה' תתכוון לכוונה הזו (יש נוסח כזה בסידורים ספרדיים) ואז זה מועיל לכל הברכות, למעט פסוק ראשון של שמע ישראל וברכת אבות שבשמונה עשרה. עצה זו אינה מוסכמת על כל הפוסקים ולכן, אולי, היא לא מופיעה בכל הסידורים. 7. את פירוש המילים. ניתן למצוא כוונה בסידורים עם פירוש.