שאלה
שלום רב
יישר כח על האתר
רציתי לשאול שאלה בהלכות שבת ובהלכות משפחה מורחבת.
לפני כמה שבועות התארחנו המשפחה המורחבת כ-40 איש.
בליל שבת ארע קצר וכעבור חצי דקה חזר האור. התברר שאחד המסובים הרים ילד בן 3+ שהרים את המפסק.
1. האם הדבר מותר? עד איזה גיל ניתן להעזר בילד.
2. במידה ואסור כיצד עלינו להתנהג מבחינת השימוש באור, מבחינת השימוש בפלטה למחורת? המיחם המיזוג וכד’
3. האם עדיף גוי? או להשאר בחושך ולמחרת להעזר בשכנים? היינו 40 איש!
4. כיצד עלינו להתנהג להבא?
5. במשפחה ישנם רמות שונות של הקפדה על רמה הלכתית וישנם כאלו שמשש לא הבינו מה הבעיה והאם יש בכלל. על מה יש למחות והיכן ניתן להקל או להעלים עין בסיטואציה כזו? כמו כן ישנה רגישות אם נמנע בריש גלי מלאכול אנו וילדנו, מהי הדרך הנכונה לנהוג
אשמח למקורות לתשובה.
בתודה מראש
תשובה
שלום
למעשה במקרה כמו שלכם יש להיעזר בגוי של שבת.
להלכה נפסק שבמקום צורך גדול או לצורך מצוה מותר לומר לגוי בשבת שיעשה עבורנו איסור דרבנן [בלשון ההלכה "שבות דשבות"]. במכשירי חשמל פוסקים להלכה [במקום הצורך] שאיסורם הוא מדרבנן אולם במכשירים שיש בהם חוט להט כמו פלטה או מיחם האיסור הוא מהתורה ולכן האפשרות להעזר בגוי היא בעייתית.
במקרה שלכם שיש צורך גדול מאוד אפשר לומר לגוי שירים את המפסק בשינוי [זוהי פעולה האסורה רק מדרבנן] ולהסתמך על הפוסקים שגם אמירה כזו נחשבת כשבות דשבות. אף אם הגוי ירים את המפסק בלא שינוי אין כאן בעיה כיון שהאמירה לגוי היתה בהיתר. גם אפשר לצרף את שיטות הפוסקים שמקילים כמותם בשעת דחק גדולה לומר לגוי שיעשה עבורנו איסור תורה.
אולם השימוש בילד קטן שיעבור על איסורי תורה הוא בעייתי.
ילד קטן אינו גוי של שבת.
שלושה דינים עומדים ביסוד הדברים:
א. האיסור לתת לתינוק (אפילו בן יומו) איסור בידים. לדוגמא אסור להאכיל תינוק מאכל אסור, אסור להכניס תינוק כהן לבית קברות וכד' ודין זה שייך בכל התורה ולכל אדם ולאו דווקא להוריו.
ב. חובה על האב (וי"א אף האם) למנוע מבניו לעבור איסורים.
ג. דין מיוחד בשבת שמוטל על ההורים לדאוג שבניהם לא יחללו שבת עבורם: "לא תעשה כל מלאכה אתה ובנך ובתך".
לכן ברור שאין לצוות על קטן לעשות מלאכה בשבת והעושה כן עלול לעבור על כמה איסורי תורה.
אולם בשעת הדחק הותר בתנאים מסויימים לגרום לקטן לעשות מלאכות בשבת. דין זה תלוי במלאכה, בצורך ובגיל הקטן ונפרט מעט:
א. לצורך הקטן מותר בשעת הדחק לומר לו שיעבור על איסור דרבנן. [ועל כן צריך להיות בקי מה אסור מהתורה ומה רק מדרבנן]. לדוגמא: קטן שהאור בחדרו דלוק והוא מתקשה להרדם אפשר לומר לו שיכבה את האור.
ב. כשיש צורך גדול וחד פעמי מותר לומר לקטן לעבור על איסור דרבנן אף שלא לצורך עצמו.
ג. בתינוק קטן מאוד שאינו מבין משמעות מעשיו אפשר במקום הצורך לגרום לו לעשות מלאכה כשהוא אינו מבין כלל שעשה אותה. כגון להעמיד תינוק קטן (להערכתי עד שנה וחצי בערך) ליד מתג כדי שיישחק בו וידליק את האור. מכיון שאין כאן 'מלאכה' שנעשית על ידי הקטן מותר לעשות כך בשעת הדחק.[נראה לי שילד בגיל כזה יכול לשחק במתג אבל אינו יכול להרים מפסק]
כללית מומלץ כמה שפחות להשתמש בהיתרים אלו, ואם משתמשים יש להעדיף ילדים קטנים וכשאפשר עדיף שלא ההורים יבקשו מהקטן אלא אחרים (כדי למעט באיסורים ב, ג הנ"ל)
[אם אין בנמצא גוי כלל, יתכן ולאחר שאלת רב שיובא לפניו המקרה ימצא הרב פתח בהלכה להקל בשעת צורך גדולה כמו שנוצרה אצלכם]
בברכה
