הב"ח אבן העזר סימן סב כותב: "בקראקא נוהגין שבסעודה שעושין בליל ב’ מברכין אשר ברא ולא שהשמחה במעונו והוא תימה ולא מצאתי שום טעם למנהגם זה אלא לפי שסעודה זאת קטנה היא ומושיבין האנשים והנשים יחד בחדר אחד. גם הבית שמואל סימן סב ס"ק יא פסק כך: "כתב ב"ח כשאנשים ונשים בחדר א’ אין אומרים ש"ב דאין שמחה כשיצה"ר שולט". פשט הדברים בישיבה מעורבת - לא אומרים שהשמחה במעונו, ולא רק שרוקדים. הב"ח הוסיף לא מברכים כאשר יש חשש להרהורי עבירה, וזה כולל גם ריקודים אך בהחלט גם ישיבה מעורבת. האם יש אפוטרופוס שיוכל לומר שאין הרהור בישיבה מעורבת?!

שלום רב: הרהור יכול להיות בכל מיני מצבים. השאלה עד כמה יש מצב שגורם לרמת הרהורים שבהם נאמר שעצם המצב מסלק שכינה. הב"ח מחדש איסור. והאיסור הזה הוא מוגבל על יד האחרונים רק במקום שיש הרהורים רבים. במקום שבסיסית ניתן להתגבר אלא שיש שיבואו להרהר לא קבעו שזהו מצב שיש בו סילוק שכינה. כל טוב