שלום. בגמרא ניתנו סימנים לחילזון שממנו מופק התכלת. ובכן.. האם הם מחייבים לייצר את התכלת דווקא מאותו החילזון, או שמא בזמנם זו הייתה הדרך היחידה להפיק את הצבע ולכן הם הרבו בפרטים, לא בגלל שחייבים דווקא מאותו חילזון, אלא הם אומרים: אם אתה רוצה להשיג את הצבע, הדרך היחידה האפשרית מבחינה טכנית היא בתנאים דלהלן.... מה שאומר שכיום, אם נרצה, אפשר לסנתז את הצבע במעבדה או באופן מלאכותי אחר? תודה.

לשואל, שלום! בתוספתא במנחות (פ"ט הט"ז) נאמר במפורש: "תכלת אין כשרה אלא מן החלזון; הביא שלא מן החלזון - פסולה". באופן מיוחד לגבי התכלת שבבגדי הכהונה נאמר בירושלמי (כלאים פ"ט ה"א) שהיא מופקת מבעל חיים דווקא. חז"ל גם מזכירים בכמה מקומות זיוף של תכלת העשוי מחומר צמחי ושמו "קלא אילן" ואומרים שהוא פסול לציצית (בבא מציעא סא ע"ב). לכן אין לומר שדי בגוון מסוים וניתן להפיק אותו מכל חומר שהוא. יחד עם זאת, יש דעה דומה לדבריך, שאכן החלזון איננו חיוני והעיקר הוא שהגוון יהיה יציב ולא משתנה. הרמב"ם (הלכות ציצית פ"ב ה"א) כותב: "התכלת האמורה בציצית צריך שתהא צביעתה צביעה ידועה שעומדת ביופיה ולא תשתנה, וכל שלא נצבע באותה הצביעה פסול לציצית". לאחר מכן (הל' ב) כתב: "כיצד צובעין תכלת של ציצית?... מביאין דם חילזון...". מדבריו ניתן להבין שהעיקר הוא שהצביעה תהיה עמידה והשימוש בחילזון דווקא הוא אפשרות בלבד, וכך הבינו זאת כמה אחרונים, כגון התפארת ישראל (בהקדמתו לסדר קדשים, 'כללי בגדי קודש של כהונה') והרב הרצוג זצ"ל ('פסקים וכתבים' חלק א עמ' מה; אך לא סמך על דעתו זו הלכה למעשה, ראה שם עמ' מו). לפי זה יש לפרש את התוספתא הנ"ל "שלא מן החלזון פסולה" אם הביא את התכלת מחומר צמחי, שאיננו עמיד כמו התכלת מן החלזון (עיין מנחות מג ע"א). ברם, הפרשנות המקובלת יותר היא כפשטות התוספתא הנ"ל ש"תכלת" היא מדם החלזון בלבד, ושום חומר עמיד אינו מהווה תחליף לה. וכך כותב רבי אברהם בנו של הרמב"ם בפירושו לשמות כה, ד: "ותכלת... צביעתו בדם חילזון, לא בזולתו, כמו שביארתו הקבלה [=המסורת] בתכלת של ציצית".