קראתי שמי שמסופק אם בירך ברכת המזון, צריך לברך שוב רק את שלוש הברכות הראשונות, ללא הברכה הרביעית מכיוון שהיא מדרבנן. שאלתי היא מה המקור/ההסבר לכך ששלוש הברכות הראשונות הן מדאוריתא ? האם לא יוצאים ידי חובה מדאוריתא בברכה ראשונה? קראתי גם באתר דעת ציטוט מהמדרש שאומר שעד שנכנסו ישראל לארץ היו מברכים רק ברכה אחת, מה שמחדד את השאלה שלי. ההסבר היחיד שעלה בראשי בעקבות אותו קטע מהמדרש, הוא שאולי מראש החיוב מדאוריתא הוא על שלוש הברכות אלא שלא בירכו על הארץ לפני שנכנסו, אבל גם לפי זה עדיין לא ברור לי למה לא בירכו בונה ירושלים עד שחרבה? והאם כשתבנה בעז"ה במהרה לא נברך ברכה זו? סליחה על האריכות, ותודה על החיזוק הרב שניתן דרך האתר !
תשובה: קודם שנכנסו לארץ בירכו שלוש ברכות כפי שלמדו מן התורה שצריך לברך על המזון על הארץ ועל עיר הקודש והמקדש. אמנם כיון שלא ידעו שמקום המקדש יהיה בירושלים לא הזכירו את ירושלים בברכה. וכן בירכו את ד' על הארץ אבל לא הזכירו כנוסח שלנו על הארץ שהנחלתנו כיון שעדיים לא נחלוה. כך שאת שלושת הברכות חייבים לברך רק את הנוסח שתקנו לנו משה דוד ושלמה אחרי שזכינו להשלמת נחלתנו בארץ ובנין המקדש. וברור שאחרי שיבנה בית המקדש לא נברך רחם על בנין הבית אלא לקיים את הבית ולהצליחו אבל ברכה על הבית תהיה בכל אופן.
גירסת הדפסה
שלח לחבר