- משפחה, ציבור וחברה
- שאלות נוספות
שאלה
נסתפקתי בדבר ראובן שנדר שלא ייתן מאומה ביד אשתו (ונקט בנדר לשון "אשתי")- ועתה רוצה לתת לה גיטה ולגרשה, אי אמרינן דאין לו תקנה אלא שייתן לה הגט על ידי שליח (או יניח בחצירה), או דלמא אמרינן בכי האי גוונא ’גיטה וידה באין כאחד’ דכיוון שסו"ס על ידי נתינת הגט לא תהיה יותר ’אשתו’ - נמצא שלא עובר על נדרו ועל כן שרי לתת הגט מידו לידה ממש לכתחילה. ואף שהשאלה איננה למעשה (ברוך ה’) מכ"מ באתי לבקש תורה מפי מלאך ה’ צב-אות.
תודה רבה.
תשובה
שלום,
ראשית, עלינו לזכור שיש איסור חמור לנדור ולהישבע וקל וחומר בכגון זה בין איש לאשתו, ברם נדר בלשון זה אינו חל כיוון שלשון נדר חל רק על חפצים ולא על מעשים, כגון בנידון דידן אמנם שבועה תחול על מעשה.
שנית לגוף שאלתך לעניין לימוד ולא למעשה, דין גיטה וידה באים כאחד לא יועיל לעניין מקרה שהבעל נשבע שלא יתן מידו לידה להתיר לתת לידה גט, לשיטת הראב""ד (מוזכר ברשב"א קידושין כא ע"ב) הסובר שיש לאישה ולעבד יד קניינית, אלא שהבעל והאדון זוכים מידם, כלומר כשאישה מקבלת חפץ היא זוכה קודם לעצמה ורק לאחר מכן זוכה האדון מידה. ואם כן לעניין מקרה שהבעל נשבע שלא יתן מידו לידה אסור לו לתת גט לידה, שהרי בשלב ראשון האישה היא שזוכה בגט.
אמנם לשאר ראשונים הסוברים שיד האישה עצמה קונה לבעלה בשלב אחד, יש לדון האם אכן אין איסור לתת הגט ליד אשתו, והיותר נראה שגם לדעתם אסור, כיוון שהנתינה מוגדרת כנתינה לידה של אשתו, כפי שכתוב בתורה ונתן בידה, וזה אסור עפ"י השבועה.
(במקרה שהבעל נשבע שלא יתן מידו לידה יש לדון האם מותר לשלוח לה גט ע"י שליח).
בברכת התורה,
הרב מרדכי רוימי