באתר נשאלו אומנם שאלות רבות בדבר יין נסך, אולם לא ראיתי תשובה ברורה בנקודה מסויימת אחת, שאני נתקל בה שוב ושוב, ועל כן אשמח לקבל תשובה מפורשת לגביה. במקרים בהם יהודי מחלל שבת מודע לדין יין נסך ועלול להיפגע מכך שיהודים דתיים המתארחים אצלו אינם שותים יין שמזג, האם אין האיסור לשתות מיין זה נדחה משום הכלל הקובע כי גדול כבוד הבריות, שדוחה איסורים מדרבנן? תודה רבה על תשובתך!

קודם כל, השאלה היא איך אנחנו מתייחסים היום למחללי שבת, אם היין שלהם הוא יין נסך או לא, בפשטות, מי שמחלל שבת בפרהסיא דינו כמו נכרי שיינו יין נסך ואסור בשתייה, אך גם אז הוא לא אוסר אותו בהנאה כמו עובדי אלילים הקדמונים שחז"ל אסרו סתם יינם בהנאה. בשו"ת בניין ציון נכתב, וכך אומרים עוד כמה גדולים שהובאו במאמר של הרב שמאי, שבזמננו יינם של מחללי שבת אינו יין נסך, משום שפעם כשרוב הציבור היו שומרי שבת מי שהיה מחלל שבת היה עושה את זה בהתרסה, בעזות. היום לצערנו מחללי השבת חושבים שזו הדרך הנורמלית ושומרי השבת אלו מיעוט ששייך לתקופת ימי הביניים. הם לא עושים את זה בזדון, חוץ מבודדים שאומרים בראש מורם שהם מחללים שבת. לא כולם סוברים כך, אבל הוא מביא הרבה דעות שכך סוברות. לכן לכתחילה יש לדאוג שמחלל שבת לא ימזוג. אבל כל זה רק על מה שמכוח המחלל שבת נמזג לכוס, מה שנשאר בבקבוק לא נאסר. כאן לא אומרים את הכלל של "ניצוק חיבור" שכתוב בגמרא לעניין אדם ששופך יין כשר לתוך יין נסך, בגלל שהיין שנמצא בכלי התחתון הוא אסור בהנאה הוא אוסר את היין שלמעלה, הרמ"א פסק שאומרים את הכלל הזה רק ביין שאסור בהנאה. למעשה: אם מדובר על מקרה שחוששים לכבוד הבריות, אפשר לסמוך על השיטות שאומרות שבימינו הם לא עושים יין נסך, אלא אם כן ידוע שאותו אדם מחלל שבת בזדון מתוך עזות וכדו', רוב הציבור שלא שומר שבת הוא לא ככה.