|
ד תשרי תשע"ד
מעשר כספים להורים במצוקה כלכלית
שאלה:
שלום,
אנו שתי אחיות סטודנטיות רווקות המתגוררות בבית הורינו ואנו יודעות שלהורים שלנו יש חובות גדולים מאוד. שתינו מרווחות מעט מאוד וצריכות לממן את לימודינו האקדמים.
האם אנו יכולות להפריש תרומות ומעשרות להורים שלנו ללא ידעתם (הרי הכסף הזה חוזר אלינו, לפחות בחלקו- על אוכל חשמל וכו’...)?
דבר נוסף- אחת מאיתנו היתה שנה שעברה בשירות לאומי ולא הפרישה מעשרות, ונתנה צדקה מידי פעם אך זה לא הגיע לעשירית מהסכום שהרוויחה. האם עליה לתת כיום למרות שהיא משלמת בדוחק את הלימודים?
תשובה:
לשואלות, שלום וגמר חתימה טובה!
ראשית יש לדעת, שנתינת מעשר כספים איננה חובה מן התורה, ולדעת רבים מן הפוסקים גם איננה חובה מדרבנן, אלא היא מוגדרת כמנהג טוב ומומלץ (פתחי תשובה, יורה דעה סימן שלא אות יב; שו"ת ציץ אליעזר חלק ט סימן א). אמנם יש קיום מצווה מדאורייתא בכל נתינת צדקה, אבל לא נקבעה חובה לתת אחוז מסוים מהרכוש (פרט לחקלאי, בשנים שבהן הוא צריך לתת מעשר עני; אגב, הביטוי שכתבתן 'תרומות ומעשרות' אינו מדויק: תרומה ניתנת מן היבול בלבד והיא לכהנים ולא קשורה לצדקה). לכן אין צורך "להיחנק" כדי לתת את המעשר, ויש מקום לשיקול הדעת כמה לתת על פי אפשרותכן. במצב כלכלי דחוק ניתן גם לסמוך על הדעה שמעשר הכספים מחושב בניכוי הוצאות שוטפות וסבירות שנצרכות לכן (שו"ת ציץ אליעזר חלק י סימן ו; שו"ת יחווה דעת ח"ג סי' עו אות ה').
לגבי נתינת הכסף לבני משפחה שמצבם הכלכלי אינו טוב, הדבר בהחלט מותר ורצוי. כולם מכירים את המשפט "עניי עירך קודמים", אבל מעט מכירים את המשפט שקודם לו בגמרא (בבא מציעא עא,א): "ענייך ועניי עירך - ענייך קודמים", והכוונה לעניי משפחתך (רש"י), וכך נפסק להלכה בהלכות צדקה (שולחן ערוך יורה דעה סימן רנא סעיף ג): "קרובו - צריך להקדימו לכל אדם". העובדה שמקצת מצדקה זו חוזרת עליכן איננה משנה. מכיוון שעדיין אינכן יכולות לפרנס את עצמכן באופן מלא, וההורים קיבלו על עצמם לפרנס אתכן, הם זכאים לצדקה גם עבור זה.
לגבי המעשרות שלא הופרשו במלואם בשנה שעברה - כאמור, במצב כלכלי דחוק הדבר מוצדק, ואין צורך להחזיר את ההפרשים משנה שעברה.
ברצוני לשאול שאלה בהמשך לתשובה זו
|
גירסת הדפסה
שלח לחבר