ראיתי את התייחסות הרב בעניין המחקר שנערך בבליעה בכלים. א. באופן פשוט נ"ל שהקביעה צריכה להיות לפי טעימה של אנשים ולא לפי מחקר פיסיקלי. בין אם במחקר פיסיקלי ימצאו חלקיקים ובטעימה לא יורגשו, ובין להפך, עלינו ללכת לפי הטעם. (והרי יתכן גם שבמחקר תהיה טעות ולא ידעו להתייחס כראוי לכל המרכיבים של הבליעה כגון שיש בליעה בציפוי הכלי והוא לא נבדק, או שיש הבדל בין בליעה במטיל מתכת ובין בליעה בכלי שנועד לבישול) מדוע אם כן הרב כתב שאפשר להחליט ע"פ המחקרים שנעשו? ב. לדעת הרשב"א מותר לבטל טעם שבלוע בכלי לכתחילה, אם רגילים להשתמש בכלי בכמות גדולה. רא"ה ואחרים חלקו עליו. האם אפשר לומר שבמקרה שהבליעה שבכלי לא יכולה להיות מורגשת בטעימה בשום אופן, גם אם יבשלו בו כמות קטנה, הרי שלא נחשב שיש שום דבר בכלי וגם הרא"ה יודה (שהרי בלי המחקר המדעי אי אפשר היה לדעת שיש משהו שבלוע בכלי, כי הוא לא מורגש. ובוודאי הרא"ה בזמנו לא יכול היה לדעת על כך).
תשובה: א. הם בדקו שגם אין בזה טעם, אלא שאפילו אין בזה בליעה, ואם אין בליעה זה ברור שאין טעימה, אם היו מרגישים טעם זה לא היה עוזר שאין בזה בליעה, אלא שהם עשו בדיקה ליתר ביטחון שאין גם בליעה, בנוסף לזה שאין טעם. ולא מסתבר שהם טעו כי הם עשו בדיקה במעבדה עם מומחים ולא סתם.
ב. הטור חולק על הרשב"א גם כן, גם הטור יודה שכשאין בכלל בליעה, יהיה מותר לכתחילה.
גירסת הדפסה
שלח לחבר