שאל את הרב

  • משפחה, ציבור וחברה
  • שכירות, קנייה ומכירה
קטגוריה משנית
undefined
שאלה
לבע"ה שלום הרב! לפני שנה וחודשיים (בערך) השכרתי דירה לזוג למשך שנה, כאשר חתמנו על החוזה שאל אותי השוכר האם אסכים לאפשרות להקדים את זמן סיום השכירות ועניתי בחיוב. לפני כחצי שנה פנה אלי השוכר שוב בעניין זה והוסיף כי ייתכן שיוכל למצוא לי שוכר במקומו, עניתי שאשמח להשכיר את הדירה לחברים שלו (הוא חסיד גור) ואין לי בעיה שיקדים. השוכר מצא שוכר אחר במקומו, וסיים את החוזה כשלושה שבועות לפני הזמן, בהסכמה שלי. לאחר שהשוכר יצא מהדירה הוא טען שעלי לשלם לו דמי תיווך וכי הוא שאל את רבו על כך והרב אמר שכיון שתיווך זה דבר שרגילים לשלם עליו- חובה עלי לשלם. אני מראש לא תכננתי לשלם למתווך אלא לפרסם בעצמי (וכך עשיתי בפעם הקודמת- ללא מתווך), ובנוסף השוכר לא הזכיר ולא רמז על תשלום כלשהוא עבור התיווך. השוכר טוען שעבד קשה והשקיע זמן בפרסום בקהילה אצלו והראה את הדירה למס’ משפחות שונות עד שמצא שוכר וכן גבה ממנו דמי תיווך. אני מאמין לו אך לא ביקשתי זאת ממנו, ואף הבנתי שמדובר בחברים שלו ולא במאמץ מיוחד שיעשה עבורי. הצעתי לו ללכת לדין תורה, הוא הסכים בתחילה אך אמר שלא אצל רבנים ’מזרוחניים’ כיון שהם לא חשובים בעיניו רבנים, הצעתי לו שייתן לי 2 שמות של רבנים שמקובלים עליו ונלך אליהם, אך גם בזאת הוא לא רצה, ואמר שמבחינתו אני חייב לו והוא לא מתכוון למחול לי ושאעשה מה שאני רוצה וניתק. כעת המצב הוא שהשוכר חייב לי כשליש מדמי שכירות של חודש (עבור החודש האחרון, כיון שיצא מוקדם), והוא תובע ממני דמי שכירות של חודש מלא כמקובל עבור דמי תיווך. א. האם מצד הדין אני חייב לו משהו? ב. האם מותר לו להשהות את החוב שלו (שהוא מודה בו) אצלו כערבון לתביעתו, אף אם הוא לא מתכוון לתבוע? ג. האם לפנים משורת הדין יש עניין שאתן לו דמי תיווך מלאים או חלקיים? ד. האם ניתן לקבל שם או 2 של רבנים מהציבור החרדי באזור ערד(שם הדירה) או באר שבע אליהם נוכל לפנות לבוררות? ה. האם חובה עלי לפייס אותו עד שימחל לי, והאם זה כולל תשלום(במידה ואני לא חייב)? אוסיף רק כי אם היה מבקש תשלום מראש ייתכן שהייתי מסכים עבור מאות שקלים בודדים בכדי לחסוף לי את הטיפול בעניין, אך ודאי לא הייתי מסכים לדמי תיווך מלאים ולא תכננתי לפנות למתווך.
תשובה
שלום וברכה, א. כיון שהשוכר אינו תובע אותך לדין, אינו יכול לאיים עליך במיני איומים, הדרכת התורה היא לפתור סוגיות ממוניות בבית דין, ובמקום כמו זה שאין חיוב מבורר, היות ואתה מוכן להגיע לדין והתובע ממאן לתבוע אותך לדין, זה וויתור שלו על הממון, הטענות ואיומים שטוען כנגדך הינם דברים בטלים. ב. כיוון שאינך רגיל להשתמש בשירות תיווך לצורך השכרת הדירה, אין מקום לחייב אותך לשלם דמי תיווך מלאים עבור הסיוע למצוא דייר לדירה, הדבר נכון הן על פי דין תורה כמבואר בגמ' ב"ק כ אודות גברא דלא עביד למיגר, שכיוון שאינו רגיל להוציא הוצאות על מגוריו, אינו חייב על הנאתו מהדירה. והן על פי מנהג המדינה כפי החוק הדורש כתב התחייבות בין הבעלים למתווך שהוא מתחייב לשלם לו. אמנם אפשר שתתחייב סכום קטן יותר, כפי אדם רגיל במצב שלך היה משלם עבור מניעת הטורח של מציאת דייר חדש, הדבר תלוי במנהג השוכר, אם הנוהג הוא שאין גובים שכר טרחה על מציאת דייר לדירת אחר (כפי שמקובל בציבור הדתי לאומי) אין מקום לגביית דמי הנאה אלו כיוון ששתיקתו של השוכר בעת חיפוש הדייר מורה על כך שהוא מחל על דמי הפעולה שלו. אמנם אם מקובל אצל ציבור השוכר לגבות דמי הנאה על מציאת דייר לבית אחר, אתה חייב לשלם לו כפי שאדם ממוצע שאינו משתמש בדמי תיווך היה משלם עבור פעולה כזו. (הסכום ישתנה לפי כמות הטרחה וההוצאות שהשוכר חסך ממך, כגון האם אתה גר קרוב לדירה, כמה ביקוש יש וכדו') (אני מבין מהתיאור שלך שעל פי ההסכם עם השוכר, אתה התחייבת לו בעל פה לאפשר לו לצאת מוקדם ללא שיצטרך לטרוח למצוא דיירים אחרים. ולפי זה כתבנו התשובה.) ג.מותר לאדם לתפוס ממון אם התברר לו בוודאות שזה שייך לו, אך הוא מחויב לרדת לדין תורה, במידה וחברו תובעו לדין. ואם אינו מוכן הוא עובר על איסור חמור. במקרה זה אין החיוב מבורר, הדבר תלוי בהרבה גורמים ואסור לתפוס ממון זה ללא לרדת לדין כדי לברר האם הוא מגיע לנדון. ד. יש מקום לשלם את דמי הנאה אותם היית משלם אלו התנו עמך מראש, כתשלום לפנים משורת הדין, גם במציאות בה הנך פטור מהם על פי הדין, מידת השלום מאוד גדולה מאוד, ולכן במידה וסכום לא מוגזם יביא להשכנת רעות בין הצדדים יש בזה ערך נעלה. ה.אם על פי הדין אינך חייב לו, אין לך צורך לפייס אותו, אין צורך לפייס אדם שמקפיד עליך ללא סיבה הגיונית. כל טוב, הרב מרדכי גרוס.
את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il