שלום לכבוד הרב! קודם כל- ברצוני להודות לרב על תשובתו המהירה והמפורטת בפעם הקודמת. אני נמצאת בשנת אבל על פטירת אימי.ברצוני לברר כמה דברים: 1.בע"ה אחיינית שלי מתחתנת לאחר החגים.כיצד עלי להתנהג בחתונה? (קבלת פנים,חופה,סעודה) 2.בשבת שבע ברכות-האם ישנם דיני אבלות? יש הגבלות לגבי השתתפות בסעודות וכד’? (השבת נערכת מחוץ לעיר) 3. האם מותר לי לערוך שבע ברכות לזוג? ואם זה לא יהיה בביתי? 4. מותר להשתתף בשבת משפחתית בבית הארחה? בברכה, וגמר חתימה טובה.

לשואלת, תנוחמי מן השמיים! 1. השתתפות בחתונה - נהוג בקרבת משפחה שכזו להקל לבוא לחופה, אך לא להשתתף בסעודה וגם לא ב"קבלת פנים" (כך משמע ברמ"א ביורה דעה סימן שצא ס"ג). אם ההעדרות מן הסעודה ניכרת וגורמת עגמת נפש מיוחדת ויש צורך מיוחד להקל, נוהגים להקל בדבר כאשר האבל/ה משמש/ת כעין מלצר ומגיש את המזון לסועדים, והוא עצמו אוכל במקום צדדי. 2. שבת "שבע ברכות" – הדבר שנוי במחלוקת (מובאת ב'גשר החיים' פרק כא ח, יב, ודעתו להקל, וב'שמירת שבת כהלכתה' פרק סה סעיף סו, ודעתו להחמיר). מסתבר שכאשר ההעדרות בולטת, כגון שכל המשפחה המורחבת נמצאת, ניתן להקל בזה משום שזוהי אבלות בפרהסיא בשבת. 3. לערוך "שבע ברכות" – גם פרט זה שנוי במחלוקת: יש שהתירו כאשר הדבר בביתכם, ויש אוסרים אפילו בבית (הרמ"א בסי' שצא ס"ב אוסר, וב'פני ברוך' פרק כ הערה ל כתב ששמע מ'גדולי הוראה' להקל בבית). כאשר כתוצאה מכך לא תתקיים סעודת ה"שבע ברכות" - יש להקל ('מעולם ועד עולם' פל"ג סעיף מא, בשם הרב נבנצאל שליט"א). גם במקרה זה, עלייך לשמש בתור מלצר, לאכול במקום נפרד, ויש להקפיד גם שלא להביא כלי נגינה לאירוע ('מעולם ועד עולם' שם). 4. שבת משפחתית בבית הארחה – מותר, מאחר שאין זה "בית שמחה" אלא מפגש משפחתי רגיל. אמנם מנהג האשכנזים להימנע מאירוח לכל סעודה מחוץ לבית במהלך שנת האבל, אך בשבת מותר ('מעולם ועד עולם' שם סעיף מח).