בס"ד, מים נוזלים מהקומה העליונה לקומה שמתחת. בעל הדירה העליונה מסכים שנזילת המים נובעת מאיטום בלתי מספיק בדירתו, אולם טען כי מכיון שהמים נבלעים ברצפתו (שהיא תקרת הדירה התחתונה) ואינם יורדים ישירות לדירה שמתחת, הוא פטור מלתקן את הנזילה ואת הנזק שגרמה. מה ההלכה? ברכה רבה,

שלום וברכה, יש לדון בנפרד על נזילה של מי גשמים, ונזילה של מים כתוצאה משימוש של העליון כגון מי ברזים ושפכים: נזילה ממי גשמים: בנושאי נזקי שכנים אלו הולכים אחר המנהג. ולכן אם הנזילה מגיעה מגג משותף אחריות התיקון על כלל השכנים ואם היא מגיע משטח פרטי כגון מרפסת או גג פרטי האחריות מוטלת על בעל הגג. אלו לא היה מנהג לפי דיני התורה הדבר מתחלק לשתי מצבים: א: כשמי הגשמים המזיקים מגיעים משטח משותף לבניין כגון גג משותף של הבניין או קירות חיצוניות של הבניין, על כל הדרים בבניין להשתתף בהוצאות תיקון הנזקים. ב: כשמי הגשמים מגיעים משטח פרטי כגון ממרפסת או גג פרטי של השכן, יש בדבר דעות חלוקות בין הפוסקים איך ליישב בין תשוב' הריב"ש המוזכרת ברמ"א סימן קנה סעיף ד, לתובת הרא"ש המוזכרת ברמ"א בסימן קסד סעיף א. לדעת הב"ח (סימן קנה מובא בבאר היטב ס"ק יג) והחת"ס שם, בעל הגג שפשע ולא תיקן את גגו כראוי חייב לתקן את הנזילה. נזילה ממי ברזים ושפכים: אכן בגמ' בבא מציעא דף קיז מבואר שהעליון חייב לתקן הנזילה רק באופן שהמים יורדים ישר לתחתון, אך אם הם נבלעים ברצפה קודם שהם נופלים למטה התחתון חייב לתקן הדבר. אך אין הדבר כן להלכה בימינו משני סיבות: א.הרא"ש בכלל קח י, (ונפסק בשו"ע סימן קנה סעיף כ) סייג שכל דין זה של הגמ' הוא רק כשהעליון אינו יכול לתקן היזקו ללא לבטל את השימוש בביתו, ולעומת זאת התחתון אינו נדרש לבטל תשמישו כתוצאה מהנזילה, אך אם אין הדבר כן, העליון חייב לתקן היזקו, ובימינו אין רגילות לחיות בבית עם נזילה (אלם אם כן היא מאוד מזערית, ואינה מקלקלת הקירות), ב.מצד מנהג המדינה שהעליון מחויב לתקן את הנזק. דין זה שהעליון מחויב לתקן הנזילה הוא כשהנזק מגיע מצינורות הקשורים לתחום אחריותו מה שאין כן כשהנזק מגיע מצינורות כלליים על כל הדיירים להשתתף בדמי התיקון. כל טוב, הרב מרדכי רויימי